דיברתי היום עם חברה שלי. הכי קרובה. שמכירה אותי כמוני. שהצילה לי חיים כמה פעמים. שטיפלה בילדים שלי כשהייתי באשפוז.
שהתברר, אחרי 9 שנים של ידידות כל כך קרובה, כשאני, מלאת בושה ופחד, סיפרתי לה על בדס"מ שלי, שהיא מלכה סדיסטית מגיל 20 ואף פעם לא הייתה ביחסים וניליים...
*אני תמיד אומרת שאנשים הכי מדהימים הם סדיסטים בדס"מים*
אז דיברתי איתה היום, סיפרתי לה על מה קרה לי בזמן אחרון, מה קורה עכשיו. שעוד לו היה לי כל כך קשה ועוד לא עשיתי כאלה טעויות בהשגחה על זרמיי כספים אצלי. שמוח שלי ממש יצאה מהשליטה ועושה מה שבא לו. ובדרך כלל בא לו לעשות דברים לא כל כך פרקטיים ולטובתי. למרות שהוא בטוח, שעושה כל מה שצריך כדי להגן עליי.
בדיוק כמו שחשב כשהסתיר ממני את כל הזכרונות על כל מה שעברתי בילדות.
אני בכיתי לה לטלפון שזה נורא מביך שאני כזאת. שאני לא מסוגלת לשלוט במוח שלי וזקוקה בשליטה מנטאלית 24/7 ממישהו אחר. שממש ישקיע בזה באופן קבוע ויבין שאין שום סיכוי לשיפור המצב. אבל - איך אפשר להפיל על מישהו עול כל כך כבד? כי זה לא רק אני. זה אני + כל בית המשוגעים בגהנום שלי. וזה כבר מעבר לגבול של אנושיות, הגיון, שפיות לדעתי. לא עושים ככה לאנשים חיים.
וחוץ מזה, כל הסוטיות שלי. סוג של גברים שאני נמשכת אליו. ושאני נדחת ממנו. מה "עושה לי" ומה מכבה אותי... רגעים שאני מיד מפעילה ציניות וסרכזם באופן אוטומתי. ברגעים שאני מרגישה שגבר מוכן להשתמש בכח (ולא בהכרח מתכוון, אבל לוחץ ומנסה לנצל), אני מיד מעמידה פנים שאני משתפת פעולה, שאני גם רוצה אותו מרמות, שאני חרמנית על, רק לא להיפגע, רק לא לחטוף, רק לא לעבור עוד אונס...
כל זה - רק תגובות טראומתיות שלי. של המוח שלי. של הנפש שלי. רגשיות שלי. גוף שלי.
וכל פעם אני מנסה להבין - איפה כאן אני?
ואם אני באמת נעלמתי בין כל מה שעברתי?
האם הילדה השבורה, הפחדנית, הלא יציבה, הלא ברורה, השקופה, הנעלמת כל הזמן, שמחפשת אבא שיגן עליה מול כל העולם החיצוני והכי חשוב - הפנימי שלה, הזקוקה בשליטה לכל דבר ונהנת מזה כמו שלא נהנת משום דבר אחר, הלא בטוחה בכלום חוץ מכמה דברים שלא מספרת לאף אחד כי זה נורא מביך כי ממממממש לא חשוב לאף אחד חוץ ממנה - עד כדי כך זה חסר ערך - העם הילדה הזאת קיימת באמת או היא רק תגובה לטראומה?
אולי יש בכל זה גם הטבע שלי? גם אני אמיתית? אחרת איך להסביר שלהישלט מעביר אותי למקום של רוגע, בטחון, אושר, שמחה, הגנה, שמירה, חופש, שחרור, פתיחות, אמת...
אין לי מושג מה לעשות.
למה כותבת.
