ימי שבת אלא ימי החופש שלי ממנו.
לקחתי אותם לבד. ולא. לא כי הוא נשוי.
דווקא הוא הגרוש. שאוכל אותה עם הגרושה.
בטוסיק? סתם. לא יפה. אז אני בחופש.
מודיעה לבחור שלא יחפש אותי היום.
שלא יקנא חלילה. שישאר רגוע. חרמן.ומתגעגע.
מאיפה מתחילים? מהסוף. מההודעה שלו אליי.
יש שם איזו תלונה על איזה סימן קריאה ששמתי
ליד המילה חופש!! התלהבתי כל כך אז שכחתי ש-
הוא אלרגי לסימני קריאה.
"אין לך חופש. את יותר בכיוון של עונש" הוא כותב לי.
מחייכת בהנאה. עונשים? מזה? לא היום מתוק שלי.
הוא יורה עוד חץ וקולע לי בול למטרה.
אומר איזה משהו על לא לגעת בעצמי היום.
חחחחחחח מצחיק. מחר. מחר לא אגע. מבטיחה!
"אז גם מחר לא תיגעי בעצמך" הוא מחזיר לי.
אז מה אדוני. עוד מילה וגם מחרתיים לא נכון?.
"את לא כזאת מטומטמת מסתבר".
"ומישהו אחר יכול לגעת בי??" סתם סתם. .
לא שאלתי בקול רם.
אני בחופש אדון יפה שלי. אדוני. היקר. אז מחר,
מחר נספור יחד כמה שתרצה טוב?
תן להנות. אני רטובה ונעימה.
יש לי מה לתת. חבל לבזבז.
לא השתכנע. הודעה קצרה וקרה : "לא".
אני חושבת שלא הבנתי. מה לא?
יום חופש. כן. כן. כן. עד 20:00 כזה. נוח לך?
אהיה טובה. הכי טובה. ורכה. ונעימה.
ואתה תתגאה. ותתגעגע.
מי מלכה? אה. אני. קיבלתי עד 19:00.
אחלה בוס תפסתי.
