בעולם הרגיל, שוב ניפגש.
ואכנס בדלת ואעבור לתוך החיבוק שלך.
ויהיה לי קשה ואהיה חנוקה
כי תחושת הפספוס ניכרת בי. ניכרת בך.
ואתה תיתן לי חיבוק חם, אוהב, רך, דואג.
ואולי לרגע לא תדע איך לנהוג בי.
אבל תתאפס מהר ותלחש לי באוזן דיי בקלות.
שאתה לא מוותר עליי,
גם ברגעים שאני מוותרת על שנינו.
וכל אחד יתפוס כיסא וביננו יעמוד שולחן
ונתחיל לדבר. לפתור את הדברים.
ונמצא גשר קטן שיצליח לחבר סיר ומכסה.
שכל חלקי הפאזל שהתפזרו בימים האחרונים
יתחברו חזרה לתמונה ברורה וחדה.
אתה החתיכה החסרה שלי.
אני החתיכה המשלימה שלך.
והמיניות שלנו שלמה ביחד.
ויש דרך לפתור את המבוך אלינו.
ויגיע הרגע ואתה תקבל החלטה
שזה קשר שאתה לא פורם אותו
אלא סורג אותו בחוט ומחט בהקפדה יתרה.
ותדאג לי כמו אבא לילדה שלו.
ילדה טובה או רעה זה לא משנה-
היא שלך. ואתה תדע (ותהנה) לטפל בה.
ותשלוט בנשימות שלי. בקצב. ברעידות.
ותהיה איתי. שלי. לצידי. בלי היסוס.
ותכנס איתי לבועה משכרת בשיא הכח.
ותנתק מחשבות שאולי אתה מפספס
משהו. בעולם הרגיל. המקביל.
ותקבל החלטה שתהיה חד משמעית,
שאחרי הימים המחורבנים שעברנו-
אתה משפר אחיזה ומחבר אותי אליך
באינפוזיה עד שכל הנוזלים שלי
יטפטפו לך על הרגל.
********
בעולם שלנו, ניפגש. שוב.
ואכנס לאט בדלת ותחבק אותי חזק, חונק.
אני אהיה שבורה וכואבת
אבל אשאר יציבה בידיים שלך.
אתה תתקרב אליי ותדחוף את הלשון שלך
בין שתי השפתיים שלי כדי להרעיד לי את
האינטימיות שאני שונאת.
תתפוס לי בקוקו ותקרב את השפתיים שלך לאוזן שלי,
תיתן לי להקשיב ולאסוף את הנשימות שלך.
ודרך האוויר שלך. להרגיע אותי. לפני המבול.
לחישה איטית באוזן. שאומרת .
"גברת, את לא הולכת לשום מקום".
ואת יכולה לבלבל לי ת'מוח כמה שבא לך-
אבל אני פה. ואת פה. וככה זה יהיה.
לסיכום תזרוק לי. "זה ברור?"
ואני אחתום. במבט כנוע. עיניים לרצפה.
כן אדוני. זה ברור.
שנתקדם?
תפשיט אותי. ותושיב אותי בכיסא מפושקת.
קוקו בשיער. אסופה. ידיים על הירכיים. זקופה.
תתיישב לידי. תלטף לי את הצוואר באצבע אחת.
ואז תניח את היד שלך על הירך הרכה שלי,
תלטף ותורה לי לדבר. להגיד מה אני צריכה.
לשחרר פחדים. לשחרר שליטה. לקלף אותי.
ואתה תקשיב לי. ואולי אפילו תתחבר ותתרגש.
ותסדר לשנינו את המוח. כי רק אתה יכול.
אחכ תגיד לי גם אתה. מה אתה מוכן לתת.
אם אתה מוכן. מה רוצה בתמורה. אם בכלל.
וסוף סוף תענה לי בלי אגו וקשקושים.
האם לא תפחד להסחף איתי? עד הסוף.
האם לא תפחד להרגיש אלי. לאהוב. להתאהב.
להסתחרר איתי. מינית וריגשית. קצוות. קצה.
ושיהיה תוקף לסחרחורת הזאת. תוקף של זמן.
אבל בזמן הזה שתחליט. שזה יהיה חסר פשרות.
ושליבך יהיה שלם שהוא "רק" איתי.
שאמלא לך את הסלון בבית בתנוחות.
שהמיטה שלך תהיה מלאה בריח שלי.
ושלא תתבאס שאולי התפספסה לך זוגיות.
אישה אחרת. כוס אחר. עולם מקביל.
שזה יהיה לך נכון
כמו שזה נכון בשבילי-
ללכת על כל הקופה.
ותסתכל לי בעיניים. ותחתום שאתה
מוכן לצעוד איתי. לשגעון המחובר שלנו.
ושהמוח שלך יעוף אליי כל בוקר שתתעורר.
שכולך תהיה מלא בי. בפנטזיות שלך.
בהגשמה. בטירוף. בסודות כמוסים שלך.
בשגעונות המיניים שעוד לא הגשמת.
ותיקח אותי כמו החפץ האהוב עליך.
כמו הגורה שלך.
כמו זאת שמקפיצה לך תלב.
קולר. צפוף. חונק. לא נוח.
עכשיו אתה מוכן.
בואי כלבה שלי, נתחיל מחדש.