אני לא מתיימר לחשוב שהטעם שלי באנשים באופן כללי הוא סטנדרט אובייקטיבי שהעולם הנאור צריך לקבל, אבל הוא מה שהוא - בשבילי. וזה חשוב לדבר על זה, כי אני רוצה להתחבר עם אנשים ונשים שמרגישים וחושבים דומה.
בשבילי, השקפותי על עולם הבדסמ (והקינק, סטיות ופנטזיות) הן שמה קודם כל חשוב הוא מה שמגרה אותך מינית, למשל יש דברים שאצלי מגרים אותי בשניות ואני יכול להגיע לאורגזמה מאפס למאה בחצי דקה איתם. אבל גם נכלל בתחום דברים שמרגשים אותך, למשל, מקלחות זהב זה דבר שמרגש אותי. אולי פעם זה היה מגרה אותי מינית ברמה מסויימת, אבל כיום לא בצורה מיוחדת - אבל זה עדיין מעלה לי את הדופק, גורם לי להתרגש, להתאהב ולהתחבר לבחורה. ואיפו אפשר לשים את זה אם לא בתוך אותה קטגוריה.
באופן כללי, אני נוטה להעריך אנשים שמעזים לעשות דברים שהחברה לא מקבלת, ובוחרים בלב שלהם על פני קונפורמיזם. בכל תחום, וגם בסקס. אז האם החברה לא מקבל גבר אסרטיבי ודומיננטי? ברור שמקבלת. והאם החברה לא מקבלת אישה נשלטת? וגם אישה שולטת? ברור שכן. זה משאיר אותנו עם גברים נשלטים.
יש מיתוס מפגר, על הגבר המוצלח שביומיום מתנהג בדומיננטיות מעל הרבה גברים בעבודה, ואז בערב פוגש אישה ששמה לו אזיקים, והוא נכנע לה, וככה מאזן עם קיצוניות לצד השני. אני לא מוצא בזה שום היגיון, לא חושב שזה מבוסס פסיכולוגית. בטוח שלא למען האמת, כי אני די מבין בפסיכולוגיה.
ואז יש שלל של פטישים משפילים בכל מני רמות. ואני הלכתי ובדקתי למה אני מתחבר וזה די לדברים שנמצאים בצד הקיצוני של הסקלה המשפילה, אם כי, זה תמיד דברים ספציפיים כן ואחרים לא. לכן, כל הז'אנר של שולטות שחושבות שהם יחליטו מה לעשות איתי, פשוט מרתיע אותי. כל הרעיון של מיניות זה שכל אחד לומד מה מפעיל אותו, מגרה אותו, והפרטנר עוזר לו להגיע למקומות האלו. כל דבר אחר הוא מבחינתי סיפור כיסוי לאופי באמתלה של בדסמ, האני הכוזב (בהכי קיצוני שיכול להיות) של אנשים.
עכשיו, אני לא רואה הרבה נשלטים שמחוץ לסקס, הם בעלי בטחון והערכה עצמית בריאה, גם כלפי הפרטנריות. יש כאלו שכותבים שהם לא סמרטוטים, אבל מחפשים אישה לסגוד לא, או קשר FLR, ויש מקרים של גברים שנפתחו לפטישים משפילים והצורה שלהם להתמודד עם האתגר מול העולם הוא פשוט לקבל על עצמם אופי שלם של לוזר. לא גבר עם בטחון עצמי והערכה בריאים, שיש לו פטיש להיות מושפל כי זה מגרה אותו, אלא לוקח את המושפל מחוץ לסקס.
ויש לא מעט שמפחדים לדבר על זה, וזה מובן. מאחל להם להמשיך לעבד את זה ולמצוא את הדרך לחיות בשלום ואפילו בגאווה ולהוביל את החברה עם קו חדש של קבלה של סטיות. כי שוב, אני לא חושב שלהחזיק שוט ולהצליף בישבנים של נשים, לקשור אותן, לשחק איתן משחק של "את תעשי מה שאני אומר" זה פטיש. כנראה שברוב אם לא כל המקרים, זה כמו שאמרתי מקודם - תחליך לאופי, אני כוזב, הצגה שנועדה להתאים לשטענץ שנחשב גברי. ואני לא נוטוה לחבב אנשים שמציגים קו כזה. לדעתי, הם מפחדים לחקור ולהתנסות.
וזה מפחיד, באמת, אישה לא תבין את זה לרוב, כי כאישה אף אחד לא מבטל את השווי המיני שלך כמעט משום סיבה. אבל כגבר, הפחד שאם תגיד או תעשה משהו, שיגדלו עליך, זה עשוי לצמצם את האפשרויות המיניות שלך שגם ככה לא משהו. זו הסיבה שבלוגים מסויימים הפכו להיות "מכתבי המלצה" שגברים מראים הם שנשים מסויימות שכבו איתם.
אבל היו לי כמה רגעים בחיים שראיתי אנשים שפעלו אחרת, היו אחרת, והראו לי מציאות שונה מהסיפור שאנחנו אוהבים לספר אחד לשני. היו לי הרבה רגעים כאלו, של גליצ' במטריקס. טיפוסים שאני מכיר אפילו. אפילו כמה טיפוסים פה בכלוב מציגים סיפור שונה מהמקובל.
וזו הנקודה, שאנחנו יכולים לא רק לבחור איזו דמות בא לנו להיות בסיפור, אלא שאנחנו יכולים לשנות את כל הסיפור, וכל עוד בנאדם אחד, או כמה, יאהבו את הסיפור שלנו - הוא שווה בדיוק כמו הסיפור האחר, אבל בשבילנו לחיות אותו זה priceless.
אני כותב את הפתיל מחשבה הזה בעקבות פוסט שהופעה לפני שעה, בוא הגבר בוחר לקחת את הפטיש (פטיש של דחייה) למקום טוטאלי של 24/7, ואני לא שופט, אבל מוצא שהפטישים האלו גם מדליקים אותי. אני חושב, שאצל רוב הגברים שמעזים לבדוק עם עצמם אם זה מדליק אותם (וזה לא משהו שמגלים בדקה או ערב אחד, לפעמים זה עניין של שנים שרעיון מתבשל ולאט לאט מוצאים את החן שבו), הם נלחמים ברעיון, ובהתחלה לפחות דוחים אותו על הסף מפני הפחד מהחברה.
אח"כ לאט לאט תהליך של קבלה, אבל לא שלמה, כי אם אתה לא בעניין של להפוך לגבר שגברים אחרים מזלזלים בו (ולכבוד ומוניטין יש ערך אובייקטיבי, עם כי לא עליון על כל שאר הערכים), ושנשים ידחו כי הן קונפורמסטיות לסיפור החברתי הנפוץ של "איך גבר צריך להיות", אתה רואה שתי אפשרויות - להסתיר את זה, או להפוך להיות אותה דמות של לוזר.
מעניין, כי נשים שאוהבות לקבל סטירה ושירקו עליהן בשביל בגירוי המיני בסקס, לא חושבות שהן צריכות לבחור לחיות 24.7 במצב בו גברים יכולים לירוק עליהן ולסטור להן, או להסתיר את מה שמדליק אותן. יש לנו מה ללמוד מהן בקטע הזה. ואסיים עם סיפור שקרה. יצאתי למועדון אלטרנטיבי עם מישהי שיצאתי איתה לדייט ראשון (אבל היתה היכרות לפני), היא היתה בערך השווה ביותר במועדון הקטן, וכל הגברים היו במתח, חלק ניסו להתחיל איתה, חלק התאמצו לעשות רושם מבלי להתחיל במפורש. וגם לי היה איזה פחד שלא יבוא מישהו יותר מושך ויקח לי אותה (לא משנה שלא סגרתי אותה בסוף). אניוואי, באמצע הלילה נכנס לרחבת ריקודים בחור בלבוש אישה, סוג של טרנס-ג'נדר-פלואיד-וואט-אבר. מיד אחריו באה בחורה הכי כוסית שיש, והם רקדו והתמזמזו בלהט כל הערב. היא היתה כל כך בעניין שלו שגברים אחרים אפילו לא ניסו. וזה היה כל כך eye opener בשבילי. כל כך צחקתי מבפנים, על עצמי, על העולם.
אז הנה כמה גיפים מגרררררים של פוסי פרי פטיש. מדליק אותי מאוד.
אני פוסי פרי מלא פעמים. גם הערב אני פוסי פרי.
אוף כמה שהייתי רוצה פוסי גם הערב, אבל אין.
