מחשבות, תשוקות, ושאר אהבות

(אזהרת תוכן: אונס מדומה)

למי שקורא גם את הקטנה שלי, יודע שיש לנו מין דינמיקת cnc 24/7 בטעם משלנו. יש לי רשות רוחבית 'לקחת' שאני רוצה, אני יכול לענות ולצבוט את הירכיים שלה שאנחנו על הספה, לתפוס את החזה שלה, להרגיש את החורים שלי שהיא מחממת ומרטיבה בשבילי, לאחוז את הצוואר פתאום כי גם החמצן בריאות שלה שם כי ככה אני החלטתי. ואפילו לעצור אותה בדרך למטבח, להוריד אותה לברכיים ולזיין לה את הגרון קצת.

אבל אתמול היה שונה, אתמול הגענו לעומק חדש, זה התחיל כסשן אימפקט. לי היה קצת עצבים להוציא, היה דיבור על לגרום לה לבכות, אז התחלנו בהכרזת פרוטוקול. פרוטוקול קנבס. העמדתי את הקטנה על ארבע, הגוף שלה שעון על המזרן.

"ידיים מעל הראש, ישרות. רגלים ב90 מעלות" הבהרתי. "בלי לזוז קנבס". היא לא ענתה, כי קנבס לא מדבר.

ערכתי את הכלים על המיטה, פלוגר, ספאנקר, כף עץ, חגורה, וכמובן הידיים הגדולות של האמן. השקט היה כבד, האוויר בחדר נעים וטיפה קריר. הסתכלתי על התחת היפה והגדול של הקנבס, ובחרתי בקפידה את האימפלימנט הראשון, הספאנקר.

התחלתי לעבוד, החדר התמלא ברעש של הכלי פוגע בבשר, וקולות מעומעמים של כאב מהקנבס, שהתגברו והתגברו. לפתע הקנבס זז, כי היא הזיזה את הידיים, הרגל שלה התקפלה מהכאב גם. "רגליים וידיים במקום!" הבהרתי, הקול העמוק מהדהד בחדר. היא התיישרה מהר, אבל המהירות לא הצילה אותה מהעונש. היד שלי פגעה בירך האחורית שלה בעוצמה, והיא לא יכלה אלא לצעוק בכאב, צעקות שהתעממו שדחפתי את הראש שלה עם היד השנייה לתוך המזרן.

הסדרת מכות הבאה פולפלה עם מילים שצרבו בנפש שלה כמו שכאב בבשרה. "אם לא תהיי קנבס טוב, אני פשוט לא אשתמש בך. את רוצה שישתמשו בך נכון?". היא לא ענתה, כי קנבס לא מדבר, אבל ראיתי אותה מתיישרת הכי טוב שלה. זה פטתי כמה שהיא רצתה שישתמשו בה, ודאגתי להגיד לה את זה שהרמתי את הפלוגר.

אחרי סבב או שניים של הכלים, הפרדתי קצת את התחת האדום והכואב, ואצבע נדחפה לתוך רטיבות עמוקה. "מה זה, למה הקנבס שלי דולף." אמרתי, האצבע שלי מתחילה לזוז פנימה והחוצה. אני מרגיש את הקנבס רועדת, הרעשים העמומים שהיא עשתה עד עכשיו משתנים קצת, ומגבירים ככל שאני מגביר את הקצב. שהרגשתי אותה מתהדקת סביב האצבע שלי, במהירות היא נשלפה החוצה, ומכה עוצמתית חדשה פגעה בירכיים שלה, רצף אכזרי של ספאנקים רועשים כלכך שהם הטביעו את הרעשים שהקנבס עשה.

המשכתי לצייר על הקנבס, מדי פעם בודק מה קורה עם הדליפה, ושראיתי אחרי מספר ארוך של דקות שהמצב לא משתנה הבנתי שצריך לטפל. "קנבס תקול. שבור. כל הזמן צריך לטפל בדליפות שלך. יש לך מזל שאין לי כוח ללכת להביא אחר" אמרתי, מושך אותה לעמוד על 4 על המיטה, והתמקמתי מאחוריה.

לאט לאט חדרתי, זין גדול ועבה, היא נפלה קצת קדימה, כמעט נשכבה על הבטן. שיהיה, גם pronebone טוב. עם כל יד שלי תפסתי אחת משלה, מחזיק אותה היטב במקום והחלקתי עד הסוף פנימה. שמעתי אותה  נאנחת שהתחלתי לאט לזוז. "את מבינה שאת הרכוש שלי. אני יכול לעשות מה שאני רוצה בלי קשר למה שאת רוצה" אמרתי.

"אני קצת רוצה לסרב" היא אמרה, "תעשי מה שבא לך, זה לא מזיז לי" אמרתי בתמורה, אחרי שווידאתי שהיא עדיין באור ירוק. מותח אותה שוב ושוב. "די, די תפסיק" היא התחילה, לאט ובהיסוס, ושהיא שמה לב שאני לא מאט הרגשתי אותה מתהדקת כמו צבת.

"די תפסיק, אני לא רוצה, די" היא המשיכה, מנסה לברוח. מנסה להתפתל ולהתרחק, להזיז את הידיים שלה. "את לא יכולה לברוח. את ש ל י " הבהרתי, עמוק מספיק בתוכה כדי להזיז את שאר האיברים שלה, הרעש של בשר פוגע בבשר הדהד בחדר, מתערבב עם רעש שמזכיר ערבוב של מאק אנד צ'יז.

"לא לא לאאאא תפסיקקקק. אני לא רוצה לגמור אל תכריח אותי די תפסיק" היא אמרה, מתהדקת עוד ועוד. אני כבר יודע מתי הקטנה שלי גומרת לפי הרגשה, וזו הייתה אחת חזקה. "לאאא אני לא רוצה לגמוררררררר" היא כמעט צעקה, הפנים דחופות לתוך המזרן, גומרת. 

אבל עוד לא סיימתי איתה, משכתי החוצה וסובבתי אותה על הגב. היא הייתה נוזלית, כמו חמר בידי, מרחפת. עד שהיא חזרה להכרה מספיקה כדי להבין מה קורה, כבר הייתי בתוכה שוב במסיונרית, הידיים שלה מוחזקות בכוח מעל הראש שלה, והחור הקטן והספוג שלה נדפק מחדש.

"לא, תפסיק" היא התחילה למלמל, אבל זה לא עזר לה. "אני אמשיך לזיין אותך, כמה שבא לי. לא מעניין אותי אם את לא רוצה או כמה פעמים גמרת" עניתי לה, מרגיש את עצמי קשה כמו אבן יוצא ונכנס ממנה.

לא הרבה מאוחר יותר, אחרי עוד נסיון בריחה לא מוצלח, והרבה 'די תפסיק' והמון הדיקות כמו צבת, היא התחילה להגיד בחצי בכי "בבקשה, בבקשה תפסיק, אני לא רוצה לגמור שובב" היא אמרה. "הגוף שלך בוגד בך ואומר את האמת, את כזו רטובה והדוקה, את אוהבת את זה" עניתי. היא התחילה להגיד משהו, אבל הדיבור שלה לא נעצר כמו שצריך. במקום זה, קצת כמו תקליט, היא נתקעה על הצליל 'א'.

התהדקה, התנגדה בכוח מחודש לרגע, ואז נמסה לתוך הזיון. כל מה שיצא לה מהפה לשתי הדקות הקרובות היה "אאאאאאאאא" של אנחת עונג ארוכה, שנקטעה עם מפח אוויר עם כל דחיפה של הזין שלי לתוכה. שתי דקות רצופות של אורגזמה אחת מרסקת חושים.

בהפסקת נשימה קצרה, עדיין עמוק בתוכה, היא מלמלה לי "טעיתי..."

"טעית? את בעצם רוצה את זה?'"

"כן..."

"אז תגידי את זה כמו שצריך" עניתי, מרגיש את עצמי מתקשה מחדש עד הסוף.

היא בעצמה השתנקה לרגע, מרגישה אותי גדל בתוכה, לפני שאמרה "חשבתי שאני לא רוצה שתזיין אותי, חשבתי שאני לא רוצה לגמור על הזין שלך, אבל טעיתי, זה היעוד שלי"

ועל זה שהיא הבינה את היעוד שלה, סוף סוף מתנהגת כמו שצריך, דפקתי את הכוס הקטן שלה שוב עד שהיא גמרה עליו שוב.

התכרבלנו, עשינו הרבה אפטרקר לשנינו. שהיא נהנתה ואהבה כל רגע, שאני לא רוצה באמת לפגוע בה וככה הלכנו לישון, מכורבלים באפטרקר של אחרי סשן.

קמנו ביחד בבוקר, ודיברנו קצת, דיברנו קצת על היום הקודם, ודברים קצת התחממו. תפסתי את הירך שלה ומשכתי אותה אלי, פתחתי את הרגליים שלה ולקחתי את מה ששלי שוב. אבל הפעם, הטעם של זה היה שונה.

"די, תפסיק" היא אמרה, ועניתי מיד "אל תשקרי לי, אני יודע שאת רוצה את זה, את רוצה שאבא יעשה את זה" הרגשתי אותה מתהדקת מיד סביבי, והיא הרגישה אותי מתקשה בתוכה. "לא אני לא" היא אמרה.

הסתכלתי לה בעיניים, מזיין אותה בקצב שלא יבייש כוכבי פורנו, ואמרתי "לא יעזור לך, מי שלא רוצה לא גומרת. קורבנות לא גומרות. את אוהבת את זה שאבא אונס אותך". היא הסתכלה עלי בעיניים גדולות, והכי הדוקה שהיא אי פעם הייתה. "הגוף שלך לא יכול לשקר, אני מרגיש איזו הדוקה את"

מיותר לציין שהיא גמרה שוב.

התכרבלנו, עשינו אפטרקר

ואז קמתי להביא לה את התרופות שלה ולהכין לה ארוחת בוקר, כמו אבא טוב, שיודע מתי צריך לקחת ומתי לתת

אז יש לי מנוי, אז בואו נשתמש בו
קודם כל, תמונה של החתולה סוגדת לזין שלי, ומתביישת קצת שמצלמים אותה.

ותמונה ישנה יותר אבל אחת האהובות עלי, היא מסתמנת כזה יפה.

לפני זמן מה אני ונומי התנסנו בסשן השפלה קשה.

היא הייתה צריכה להיות בשקט, לעקוב אחרי הוראות בדיוק, כל טעות באה עם סטירה ועלבונות קשים.

התייחסתי אליה מרוחק, מגעיל.

וזה היה קשה, היה לי קשה להיכנס לזה, לנשום את זה, ובבירור מאיך שהיא רעדה בהתייפחות שקטה, מחבקת את הרגליים שלי כי היא רצתה לדעת בי ורק שם הרשתי לה, גם לנומי היה קשה.

אולי קשה יותר מדי, כי לא שפטתי את המצב שלה מספיק טוב, מה שהביא אותנו לעצירה פתאומית של הסשן שזה נהיה יותר מדי.

לקח לי כמה שעות לעקל את כל מה שקרה, ואיך אני מרגיש לגבי זה. זה היה אינטנסיבי, עוצמתי ומכלה הכל סביבו. במהלך הסשן הזה זה מילא לי את הראש לחלוטין.

ובעוד הסדיסט שבתוכי גיחח עם כל סטירה והסלמה, חלקים אחרים בי נרתעו מהמעשים של עצמי. מהמילים של עצמי.

החלטנו לנסות דבר כזה שוב בקרוב, לחזור לשבת על הסוס מהר. אבל יש בי כמה טיפות דאגה בקשר לכך.

אבל בהחלט יש משהו מבטיח בעומק הזה של ההשפלה. והספייס שבא עם זה.

הפעם לא הגענו יחד,
נומי יצאה לפני, ככה זה שאת מופיעה בסין (גאה בה כלכך!!!!!)
אז הגעתי עם זוג חברים חצי שעה אחריה ונפגשנו מחדש בתוך סין.
נתנו לנומי את הציוד ששכחה, ישבנו בחצר ודיברנו קצת, הסתובבנו קצת, הצטלמנו על השפתיים.

ההופעה הראשונה של הערב (לפחות מההופעות שיופיעו בפוסט הזה) התחילה, ונומי עלתה לבמה. היא עולה בגרבי ירכיים שחורות, גרטר שחור, מחוך ואיפור לבן על כל הפנים שבלט בזירה החשוכה במהלך הריקוד. היא הופיעה נהדר, אבל מה שגרם לתשואה ענקית מהקהל היה הרגע שבו הציצים הענקיים של נומי פשוט קפצו החוצה מהמחוך שלה, והחלו לקפוץ איתה. לפחות היה עליהן איקס בגאפר.

לבסוף, ההופעה הסתיימה, המוזיקת מועדון חזרה לעצמה, ועד סוף הערב נומי הייתה כולה שלי. כוכבת הבמה שכל הגברים וגם הנשים בחדר הסתכלו עליה בשקיקה ירדה מהבמה ישר לידיים שלי, לחיבוק שלי. יכולתי להרגיש את הקנאה מסביבי שתפסתי בהדיקות את התחת שלה שם.

אחרי הפסקת נשימה קצרה בחצר לעשן משהו, וקצת התחממות ברחבה אספנו את תיק הציוד ולקחתי אותה לחדר האדום. כרגיל היא עם הראש שפוף, מובך. אוחזת את היד שלי בחוזקה ועוקבת אחרי בשקט שאני מוביל אותה לאחורי החדר, למיטה אדומה גדולה.

במהירות תפסתי את השיער שלה, וכופפתי אותה מעל המיטה. "ידיים מעל הראש" פקדתי, ושנומי לא צייתה מספיק מהר, תפסתי את הידיים שלה ויישרתי אותן מעל הראש שלה. היא החזיקה את הראש שלה מעל המזרון, גב ישר בתוך מחוך, תחתוני שחרה שחורים מכסים תחת ענק ויפה שמחובר לירכיים עבות ויפות.

הורדתי את הג'קט, קצת קשה לעשות סשן בדס"מ בחליפה מלאה, והכנסתי את העניבה המתכתית לתוך החולצה. את האימפלמנטים הוצאתי אחד אחד מהתיק, והנחתי אותם על הגב שלה. "להישאר ישרה, בלי להפיל" הנחתי. פלוגר מעור, ספאנקר שחור, כף עץ שטוחה ואכזרית עמדו בשורה על הגב הרוטט מעט שלה. הרגשתי צמרמורת עוברת בגוף שלה שאצבעות היד שלי ליטפו את התחת שלה וזעקה* צלצלה בחדר עם הספאנק הראשון.

הרעש הדהד בחדר, גם הרעש של עור פוגע בעור, וגם הזעקה של נומי. היו זוגות אחרים בסשנים משל עצמם בחדר, אך לאוזני רק נומי עשתה רעש, כל שאר החדר נמוג לרעשי רקע , שאר החדר נהיה מטושטש, רק נומי בהקה בשדה הראייה שלי, תחת קצת מאדים, הפנים בקושי מעל המזרון. איך שהיא מגיבה שעוד ספאנק פוגע בה ומהדהד בחדר. היא מושכת את יד ימין למטה ואני מיד מתקן עם נהמה "אמרתי לך ידיים למעלה, מה לא ברור? את לא רוצה להיות ילדה טובה?"

"סליחה דאדי! שכחתי! סליחה!"

היא דיברה בקול גבוה, בדחיפות. סימן ההיכר לספייס חשבתי לעצמי, ובמקביל אחזתי אותה בחוזקה במקום והנחתתי מבול של מכות על התחת והירכיים שלה. מכות חזקות שהדהדו בעוצמה והוציאו זעקות מהילדה הזו. וכשהמבול הסתיים, והיא החזיקה את הידיים שלה בצומת לב מעל הראש, אבל עם הפנים נחות על המזרן הקריר, האיפור הלבן שלה לאט לאט נמרח.

הרמתי את הפלוגר מגבה, והתחלתי לעבוד. אני אוהב לסמן את נומי, זה תהליך אומנותי מאוד, לבחור את הכלי, את המיקום, כמה זמן וכמה חזרות. מחליפים בין כלים ברוטציה כל כמה זמן. פלוגר, ספאנקר, כף עץ, כף יד, פלוגר ,ספאנקר, ביס או צביטה של השריר בהפתעה וכו'

"תודה דאדי" היא אמרה ברגע קצר של שקט, "מה אמרת?" שאלתי אותה, תופס בשיער שלה ומרים טיפה את ראשה "אמרתי תודה דאדי..." היא אמרה, "יותר חזק, שכל החדר ישמע". נומי השמיעה קול שאני יכול רק לתאר כמו חיה שנדחקה לפינה אבל גם מיוחמת בו זמנית, "תודה דא..." היא הספיקה בקול טיפה יותר חזק, אבל נקטעה שאמרתי "מה? את מתביישת לדבר מספיק חזק שכולם ידעו שאמרת תודה לדאדי שהוא מתייחס אלייך ככה?" והעברתי יד לפני מהר, שתפסה ומחצה את הגרון של נומי. היא השתנקה, נאנחה, וקרסה למזרן ששחררתי אותה. "את שלי, אל תשכחי את זה" סיננתי, ודחפתי אצבע לתוך הרטיבות העצומה שלה. פנימה והחוצה, מספיק כדי שנומי תשמיע כמה רעשים חדשים לפני שהפסקתי.

כשהקנבס זז, הזיז את הידיים או ניסה לברוח קצת הצידה, הוספתי עונש מעל מלאכת הסימון, בפעם הרביעית הרמתי את נומי מהשיער וסובבתי אותה, יושבת על התחת הכואב ומביטה בי. הפנים עם איפור מרוך, והעיניים מיימיות, המבט העצוב מהר מאוד מוחלף בעירוב של עולבן ושוק שהיא הבינה שהורדתי לה סטירה. "את מנסה בכוח לעצבן אותי?" אמרתי, והורדתי עוד אחת. "מה כלכך קשה בהוראות פשוטות" עם עוד סטירה דמעות הצטברו בעיניים של נומי. והיא הביטה דרך דמעות עלי ששלפתי את החזה שלה מהמחוך. "את שוכחת שאני יכול לעשות לך מה שאני רוצה" המשפט נוקד עם סטירות אחרי כל מילה. היא עמדה שם, פסים של דמעות הורסים איפור, מתייפחת בשקט.

הרמתי את האימפלמנטים מחדש ובמהירות הורדתי אותם על הירך שלה, שוב ושוב, כל אחד בתורו. החזה שלה גם קיבל צומת לב, נהיה יותר ויותר אדום ומתמלא פטכיות.

וזה המשיך והמשיך, עד שנמאס לי. סובבתי אותה חזרה והתחלתי עוד סט על התחת והירכיים שלה, הייתי במוד אכזרי.

לתקופות דחפתי את הראש שלה לתוך המזרן, משקיט את צעקות הכאב מהאכזריות שלי. עוד ועוד זה נמשך. שנינו לבד בעולם, האכזריות שלי והסבל שלה, מתאימים אחד לשני כמו יד לכפפה. סשנים אחרים התחילו ונגמרו לצידנו.

לבסוף, שהיא כבר קצת ריירה, ובכתה בכי ארוך וטוב. תפסתי את אחת הרגליים שלה וסובבתי אותה על הגב, ודחפתי שתי אצבעות עמוק לתוך הרטיבות. נומי נאנחה עמוקות, משררת את כל האוויר מהריאות שלה. צליל שהחל לחזור על עצמו יחד עם תנועת האצבעות שלי, שוב ושוב. הרגשתי את הטריק הקבוע של נומי על האצבעות שלי: ככל שחנקתי אותה יותר הדוק, ככה היא התהדקה סביב האצבעות שלי. 

"תודה דאדיייייייייי......" היא זעקה, כפי שהורתי לה, והרגשתי אותה מהתהדקת עם גל האורזמה, האצבעות שלי דופקות את הרטיבות, מכוונות ישר לנקודה הנכונה אוחזת בעניבה שלי כמו ילדה טובה שגומרת יפה.

משכתי את היד החוצה, נעמדתי, הרמתי את נומי לעמידה על רגלי ג'לי, ואמרתי לה "הופעה יפה נתת להם, ילדה טובה שלי, עכשיו תקודי קידה ותגידי תודה". ראיתי את העיניים שלה מתרווחות, את המחשבות מנסות לרוץ, אבל היא פשוט עשתה את זה, כי היא ילדה טובה.

שסיימנו לארוז את הציוד אחרי כרבולים ארוכים, הראתי לנומי את הכתמים הרבים של האיפור הלבן מהפנים שלה שיש על המזרן. ואיתה מובכת וקצת מודלקת, ליוויתי אותה לחצר כדי לנשום.

כאב לה לשבת.

בשני הימים למחרת ראינו קונסטלציות של כחולים ושאר סימנים מבשילים על נומי, ובבלוג שלה אפשר לראות תיעוד לכך.

* למי שלא יצא לשמוע את הקול של נומי בכאב, יש לו שתי תכונות חשובות- א) הוא חזק, לנומי שלי יש ריאות חזקות. ב) הוא מהפנט, זה סוג האנקות כאב שממכרות ורוצים לשמוע עוד ועוד. 

"אני חושבת שאני קצת חתולה"

היא לחשה לי, כבר היה שבת בערב, היינו אחרי הסשן, וסיימנו בדיוק מאנצ' קטן.

"כן?" לחשתי לה "אז חתולות לא מדברות" היא הסמיקה קצת והביטה הצידה. אספתי את הג'וינט המגולגל איתי וראיתי אותה מתחילה לעקוב אחרי, אבל עצרתי.

"חתולות הולכות על 4, לא על 2" תיקנתי אותה בקול יציב, ראיתי אותה רועדת קצת, המוממה טיפה, אבל בזמן שהמבט המופתע הזה נשאר על הפנים שלה, הגוף שלה כבר ציית וירד על 4.

היא עקבה אחרי ככה, למרגלותי למרפסת, שם היא נשענה עם הסנטר על הברך שלי, מסתכלת מעלה בהערצה, מקבלת שאכטה מדי פעם.

וליטפתי אותה קצת, את הראש, את הגב והידיים, הכל. והיא ממש כמו חתולה אמיתית התחילה להשמיע קולות קטנים, שמחים ולא ברורים, ממש כמו כלכלב קטן או חתלתול.

שהליטופים שלי שקעו מטה, שמתי לב למשהו. החתולה הייתה ספוגה בין הירכיים שלה. "אההה... החתולה שלי מיוחמת. הבנתי" היא יללה קצת בתשובה, הובלתי אותה למיטה ובפקודה היא נשכבה על הגב, על הפוף

ואפשר להגיד שהמשך הערב, בזמן שהחתולה המיוחמת קיבלה הרבעה, היא הצליחה להגיד את המילה היחידה שהרשתי לה

"מיאו"

לקחנו את התיק ציוד משמירת חפצים, והובלתי אותה מאחורי. היא בשמלה הצמודה הקבועה שלה, איפור מוקפד ועגילים מהממים. אני בחליפה. עומדים ביחד לרגע בכניסה לחדר הבדס"מ לפני שאני מאתר ספסל פנוי

החדר הרבה יותר שקט, המוזיקה עמומה בו, ובמקום החלל מלא ברעשי מכות, ויללות כאב. נישקתי אותה במצח, והעלתי אותה על 6 על הספסל. הפנים לקיר והתחת לחדר המלא. והרמתי את השמלה, מעלה מעלה חושף יותר ויותר ירכיים ותחת שכבר מלאים בנשיקות כאב בצורת סימנים כחולים. ירכיים גדולות ויפות ותחת עגלגל ומלא.

ועוד מקור רעש הצטרף להרמוניה שבחדר, האנדרלמוסיה שעדיין מתואמת בצורה צולעת ומיוחדת. נומי שלי עם תחת וירכיים מאדימות, קול רועד, סימני פלוגר, ספאנקר ואצבעות נוספים מתחילים להצטבר. במיוחד אחרי שהג'קט ירד על מנת לתת לי יותר טווח תנועה.

היה יתרון לכך שהגב שלה היה מופנה לחדר, היא לא ראתה שחברה שלנו עברה ליד, רואה הכל בדרך פנימה. במשך כמה זמן היא לא שמה לב לקהל שהצטבר בכניסה לחדר שראה ושמע אותה חוטפת.

החסד האחד הזה לא החזיק הרבה זמן, שתפסתי אותה בשיער וסובבתי אותה. עכשיו יושבת על ירכיים פועמות מכאב, עם הפנים אלי. העיניים שלה מתרחבות ומתרוצצות קצת בחדר, אבל סטירה חדה מחזירה אותה אלי.

אילו עיניים היו לה אז, יפהפיות ופעורות, טיפה רטובות עם דמעות, ובאר אינסופית של נתינה והתמסרות טוטאלית. כל מטח של כאב מרגיש גם מענג, שהחזה שלה נשלף מהשמלה וחטף היא יללה אנחת אושר.

כל העולם נעלם באותם רגעים ארוכים, נשכח, אנשים אחרים חוץ ממנה מטושטשים, כאילו המצלמה לא בפוקוס, ורק היא בפוקוס מושלם. אני מודע במעומם לאחרים שמסביבי, אבל הדבר היחיד שמעניין אותי הוא הצבע המשתנה של הלחיים שלה עם היד שלי צבוטה סביב הגרון שלה.

החלטי להתקדם, הרמתי אותה מהספסל, והצמדתי לצלב ליד, והיד שלי החליקה במהירות לבין ירכייה ומצאתי רטיבות עמוקה ונרחבת, ממש שם התחלתי  לעסות אותה, לטפל בדליפה שבצעצוע שלי.

היא אוחזת בגקט שלי, מציצה מעל הכתף שלי אל החדר והקהל ליד הדלת שהרגליים שלה נהיות יותר ויותר חלשות. וכמעט קורסת שכמה מילים ממני חלחלו לה באוזן. מילים שחדרו עמוק והשאירו בלבול, מיינדפאק מול כולם.

ישבנו קצת, היא שעונה ונמסה עלי ודיברנו בשקט, סיפרתי לה כמה יפה היא נראתה, ושהיא הייתה צעצוע טוב. אחרי שהיא יכלה לעמוד בעצמה שוב, יצאנו, והתפנקנו ביחד על חטיף מתוק. 

(מגיע באיחור פשוט לא היה לי כוח לכתוב את זה)

אני עומד ברחוב באוויר הקר, מדי פעם מרים את היד על מנת להציץ בשעון, החולצה הלבנה והבלייזר נייבי שלי מחליקים מעט במעלי היד כל פעם. החליפה הזו נוחה, ומתאימה לשעון על היד שלי.
אני רואה את המונית שלה עוצרת, ומהדק את העניבה פעם אחרונה, רוח קרירה נושבת במורד הרחוב שהיא יוצאת, והשיער החום והרך שלה קצת מתעופף בו.
היא ממהרת אלי ונותנת לי חיבוק הדוק.

לבושה בשמלה שחורה ואלגנטית עם עליונית לבנה, עגילים לבנים וקלאסים ושרשרת עדינה, עיני חתול עדינות ולק אדמדם, עם האות הראשונה של השם שלי על הזרת.
היא הייתה מהממת, היא שילבה יד בידי, ויחד נכנסו למסעדה. שהתישבנו אמרתי לה "תבחרי מה שאת רוצה, אני מזמין אותך הערב".
אכלנו טוב, שתינו טוב.
שיצאנו החוצה סוף סוף, כבר הפך מקריר לקר, אז הבלייזר ירד מהכתפיים שלי, ונעטף עדיין חמים סביבה.

שהגענו לדירה, תפסתי את השיער שלה, וגררתי אותה איתי למרפסת.
היא ירדה על הברכיים, הציצים הגדולים שלה משוכים החוצה מהשמלה, והשפתיים היפות שלה עטופות סביב הזין שלי.
ובנתיים, אני מרים את הפייסל ליד כדי לשאוף. "את יודעת מה קרה היום?" אני שואל
"היינו בדייט ולנטינז" היא עונה עם פה מלא
"לא, אני השווצתי קצת בצעצוע שלי, כי זה מה שאת" עניתי לה, ודחפתי את הראש שלה קרוב לגוף שלי, והרגשתי אותה משתנקת על הזין לכמה שניות לפני ששחררתי
היא השתעלה והתנשפה, אבל לא העזה להתרחק מהזין שנח על הפנים שלה כרגע, ובעיניים שלה, מתחת להשפלה, מתחת לשוק, זיהיתי את הניצוץ שאמר לי כמה היא אוהבת את מה שקורה

אז גררתי אותה לחדר, העמדתי אותה על ארבע, הרמתי את השמלה כדי לחשוף את תחתוני התחרה השחורים שהיא לבשה מתחת, מכסים תחת לבן, גדול ויפה.
"בוא נבדוק אותך, צעצוע שלי" לחשתי באוזן שלה, ודחפתי אצבעות לתוכם. שם מצאתי רטיבות חמה.
"את נהנת, צעצוע שלי?" שאלתי
"כן אדו-" היא הספיקה להגיד, ונקטעה שהיד שלי הכתה בעוצמה בתחת שלה, משאירים סימן אדום של היד שלי.
החדר הקטן שבו המיטה התמלא גניחות ויללות כאב שמכה אחרי מכה פגעה בה, לפעמים בתחת, לפעמים בשדיים. לפעמים היד שלי הייתה נאחזת בעוצמה סביב הצוואר שלה ושהיא הסתכלה עלי עם איפור זולג מעט, לאט לאט נחנקת, הייתה אהבה בעיניים שלה.

היא על המיטה, השמלה מורמת ומוזזת הצידה כדי לחשוף הכל, איפור מרוח, תכשיטים עדיין עליה.
צעצוע שהשוויצו בו, ועכשיו משתמשים בו

"אני רוצה להתאמן" היא אמרה.
מדי פעם היא אמרה את זה בחודשיים האחרונים
יש לצעצוע שלי היסטוריה ארוכה עם סטירות, וזה הפך את האקט למשהו מאוד רציני ונמנענו ממנו
ומדי פעם, שמצב הרוח התאים, התאמנו ביחד על סטירות עדינות, חלשות. לאט לאט  מגבירים

בשבת בצהריים, יושבים ביחד בסלון עם השולחן דחוף הצידה, אור שמש מאיר עלינו בעדינות
בדיוק מסיים לקלף מהחזה שלה את השעווה שאיתה בדיוק סיימנו,
"אני רוצה להתאמן" היא אמרה, העיניים שלה גדולות, ונעוצות בשלי. הגוון הכחול-אפור שלהן מזמין אותי לצלול לתוכו באור השמש

אז התחלנו בעדינות, מכה ראשונה, מכה שנייה. אני רואה את האישונים שלה מתרחבים עם כל אחת
אני מרגיש אותה יותר ויותר מתנשפת.
"אפשר יותר חזק" היא אומרת, ואחת יותר חזקה מגיעה, מצלצלת ומזיזה את כל הראש שלה
אני משאיר את היד על הלחי החמה, והחמודה לוקחת את האגודל שלי בפה. נושכת אותו קצת באהבה.
"אני אוהבת את זה" היא אומרת

קאט לחמש דקות אחר כך,
הזין שלי עמוק בתוכה, לרגע בחוץ והרטיבות שעליו מנצנצת באור השמש, לפני שהוא חודר ומותח חזרה
"תן לי עוד א-" היא מתחילה, ולפני שהיא מספיקה לסיים את המשפט סטירה מצלצלת פוגעת בה, אני מרגיש איך היא מיד מתהדקת כמו צבת

מסקנות מסוף השבוע:
סטירות זה כיף,
סטירות מדאדי זה כיף כפליים

ישבנו ביחד על הספה, מכורבלים אחרי ארוחת ערב, הסלון חמים ונעים
פודקאסט כלשהו מתנגן בטלוויזיה וממלא את החדר ברעש רקע נעים
"יש לי דודא למשהו מתוק" היא אומרת, ואני קם כדי לטפל בה כרגיל.
וכשאני חוזר היא אומרת "תודה" בקול גבוה ותופסת את האצבע קינדר.

חיוך קטן נמרח על פני, קול קטן זה סממן הכר. "אני מנחש שהקטנה יוצאת קצת?"
"מותר לה לבוא לבקר?" היא שאלה בקול קטן
"היא מוזמנת" עניתי, ונישקתי לה את המצח
"תודה דאדי"

מאוחר יותר באותו ערב, אנחנו מתכסים יחד בשמיכות, והקטנה מניחה ראש על החזה שלי
אני מרגיש את השיער הרך שלה, את הבובה שהיא אוחזת חבוקה באחת הידיים שלה, לפעמים שהיא זזה את הקצה הקשיח של המוצץ בפה שלה.
אני מנשק לה את המצח, עוצם את העיניים, ומתחיל לתת לעצמי להיסחף
סופג ונהנה מחום הגוף שלה, מההדיקות שבה היא נאחזת בי.
אבל לפתע, תחושה חדשה

הקטנה תפסה לי את היד, ומתחילה להזיז אותה, מושכת אותה יותר ויותר למטה, ומכוונת את האצבעות בין הירכיים שלה
"את רוצה להראות לי פה משהו?" שאלתי, והרגשתי את הראש של הקטנה מהנהן שהיא דחפה את אחת האצבעות שלי לפתח שבין השפתיים שלה, לתוך רטיבות.
"אה, הבנתי, את רוצה שדאדי יתקן את זה?"
"ממ הממ" הקטנה אישרה, ונצמדה אלי יותר הדוק שהאצבע שלי עברה בעדינות על הדגדגן שלה.

רגעים עברו והשתהו, והחדר התמלא בגניחות עמומות דרך מוצץ. הקטנה נאחזת ביד שלי, דוחפת את הראש יותר ויותר חזק לתוך החזה שלי בעוד האצבעות שלי מעסות ומשפשפות בעדינות את החור הנסיכותי הרטוב שלה. כאשר החלקתי אצבע אחת לתוכה, הקטנה נאנחה בכזה קול שכמעט נפל לה המוצץ מהפה, והרגשתי אותה מתהדקת סביב האצבע.
ולפני שעבר הרבה זמן, הרגשתי את הציפורניים של הקטנה שלי מתחפרות ביד שלי ואת הנסיכה מזיזה את האגן שלה כדי לדחוף ולשפשף את החור הנסיכותי הקטן שלה כנגד היד שלי יותר ויותר מהר לפני התהדקות חזקה ואנחות מעומעמות חזקות.

הקטנה התנשפה, ואני משכתי את היד שלי חזרה, אבל עדיין הסתכלתי על הקטנה שלי
"את רוצה שדאדי ימשיך לעזור לך?"
"ממ הממ" הקטנה אישרה, מהנהנת ומחבקת את הפלאשי שלה. 
אז דאדי הזיז קצת את הידיים שלו, הוריד מהקטנה את המכנס פיג'מה דובים ואת החולצה הגדולה של דאדי שהנסיכה לובשת למיטה.
"הנסיכה שלי מוכנה שדאדי יטפל בחור הקטן?"
"כן דאדי" היא ענתה מאחורי המוצץ.
אז כיוונתי את הזין שלי קצת, ולאט לאט החלקתי פנימה אל תוך החור הרטוב וההדוק של הנסיכה שלי.

בגלל שהיא לא יכלה כלכך לדבר עם המוצץ בפה, ביקשתי מהקטנה לתאר איך זה הרגיש מאוחר יותר:
"זה מרגיש כמו מילוי, כמו סטורציה, כאילו אתה ממלא את כל המקום שהיה בתוכי
כאילו לא היה שם מקום פנוי מראש ופילסת לעצמך מקום ועכשיו אני כמעט מתפוצצת.
כאילו זה עוד שניה יוצא לי מהגרון
כאילו אתה מנסה להידחס לחולצה שעלתה עליך ביסודי"

"כל הכבוד" אמרתי לקטנה שלי, שקוע עד הביצים בתוכה,
"מממממממממממממממ" היה מה שהקטנה שלי השמיעה חזרה, מתחילה להזיז את האגן שלה להתענג על הגודל שבתוכה
וכך התחלתי לנוע, פנימה והחוצה, מביט על הקטנה שלי עם המוצץ והפלאשי, הקירות ההדוקים שלה סביבי נמתחים שוב ושוב
והקטנה, כהרגלה, התהדקה כמו צבת שנישקתי לה את המצח בזמן שהגברתי את הקצב. זה הטריק של דאדי ללשבור את הקטנה, היא לא עומדת בזה
בזין של דאדי חודר עד מעמקיה ונשלף חזרה החוצה בקצב מסחרר, ולקבל נשיקות במצח באותו הזמן.

וכהוכחה לזה, אפילו לא דקה לתוך המהלך הזה הקטנה עטפה את הרגליים שלה סביבי וצעקה לתוך המוצץ שלה, גומרת כמו ילדה טובה על הזין של דאדי
אבל אותי זה לא עניין, אני המשכתי לפמפם אותה, דאדי יטפל בבעייה עד סופה.

היינו בסערה הזו מספר גדול של דקות, לפעמים הזווית או הקצב משתנים, אבל דאדי לא מפסיק להשתמש בחור של הנסיכה הקטנה שלו, וזה שהיא גמרה על הזין של דאדי פעמיים לא עומד לעצור אותו.
כי הפתרון מגיע בסוף, שאני חודר עד העומק ונשאר שם, שהזרע של דאדי זורם וממלא את הרחם הפצפון של הנסיכה.
והנסיכה מהדקת את הרגליים שלה סביב האגן שלי, הדוק הדוק כי היא לא רוצה שאצא, ומלמלת מותשת לתוך המוצץ שלה "יש! הרווחתי! תודה דאדי"

מעט נקיונות אחר כך, אנחנו שוב שוכבים על המיטה
אני על הגב שלי, הקטנה מקופלת כנגדי, הראש שלה על החזה שלי, נהנים ממגע עור-עור.
אני מנשק אותה בקודקוד, ולוחש לה "את הילדה הטובה שלי, דאדי גאה בך".
הקטנה מתחרפת בחזה שלי, ועונה לי שהיא אוהבת אותי בצורה הסודית שלנו.

וממש כך נרדמנו, נסחפנו לארץ החלומות. הקטנה עם המוצץ והפלאשי, וחור מטופל ע"י דאדי. ואני עוטף ושומר עליה.

והתאמנו על טנגו. ואני בכלל לא משוויץ בנכסים המסויימים שיש לנומי שלי.