|
|
|
כמה מפחיד זה לסמוך על מי שנותן לך תחושה של בית, אחרי שאתה תלוש כל כך הרבה זמן, כמעט מאז ומעולם. לאפשר לו להיות העוגן שלך, לקבל את האהבה שלו, לשחרר את הפחד ולא ללחוץ על כפתור ההרס שאתה רגיל ללחוץ עליו, כדי לא לעבור את הגבול ולתת לעוגן מקום בחיים שלך
מי שמכיר אותי יודע שהייתי הרבה שנים קונדיטורית. פרשתי כי כבר לא נהניתי יותר מהדבר הבסיסי הזה שאהבתי לעשות והרגיע אותי תמיד. אפייה. עם הזמן התקדמתי והגעתי לטופ כשפית בקונדיטוריה בינלאומית, אבל ההנאה הבסיסית והפשוטה כבר לא היתה שם. אז עשיתי שינוי גדול והיום אני מאושרת על השינוי ושוב התחברתי להנאה הבסיסית ממנה התחלתי. אז הראש רגוע ונהנית לקפל את המסה האוורירית הזאת. עוד דרך להירגע.
סופ"ש רגוע לכולם!
ים
חברים
בירה
כשהאש בוערת במלוא עוצמתה
הלהבה כל כך צבעונית ויפה.
מהפנטת ממש.
אני נמשכת, נשאבת אליה, הולכת לעברה,
כשברור לי שהאשליה היפה הזאת תשרוף אותי.
ובכל זאת, אני צועדת לתוך האש.
והכווייה.... הכווייה נוראית.
יש אש כזאת שלא שורפת?
נראה לי שכל מי שעושה פילאטיס מכשירים תסכים אותי שזה ספורט בדסמי. המיטה הזאת עם הרצועות... המתיחות והתנוחות שבול מתאימות לאיזה סשן.
אצלי המנטאלי ממש חזק בשיעור הזה. ההוא שמוציא ממני את הבראטית במלוא עוצמתה מתנגן לי בראש בכל פעם שהמדריכה מבקשת לכווץ, מה שהיה משגע אותי בכל פעם שהוא ביקש, כי הוא ביקש את זה המון, גם לא בסשן, ובשיעור האחרון הרגשתי שכל רגע היא רק "לכווץ! לכווץ!" ואני מתחילה לרתוח מבפנים. מה נסגר עם הכיווצים האלה היום?? נראה לי היא עושה לי דווקא! והבראטית שבי מסרבת לכווץ! ואני בשיעור פילאטיס עם המרד הקטן שלי שאף אחת מסביב לא מבחינה בו, מחייכת לעצמי וחושבת "לא בא לי! לא מכווצת!!"💪
מסתכלת לך עמוק בעיניים
ורואה בהן את החיה שאתה מנסה לרסן
רואה את הסערה הפנימית שבך
את ההתחבטות
את הניסיון שלך להישאר בשליטה
וזה מרתק לצפות בזה
מהפנט
מסעיר
החייתיות
הראשוניות
אני בנאדם מאוד מפוכח.
אם זה טוב... לא טוב... לא יודעת. נראה לי שעדיף להיות מישהי חזקה עם עיניים פקוחות שיודעת מה לטובתה ומה לא.
אז כשנופל לי אסימון (למי שזוכר מה זה אסימון), אני עושה פשוט CUT, בלי חרטות (ובלי חארטות), לבחור במה שבריא לי ונכון עבורי, ולא להסתכל אחורה. הרגש שהיה - היה טוב, היה כיף, ונכון לאותו הזמן, אבל נגמר.
מסתכלת קדימה.
דף חלק.
ובהתחשב ביום הזיכרון שבפתחנו, הכל קטן.
ולפעמים אנחנו פשוט זקוקים זה לזה
להתחבר
עירומים
נקיים
מחובקים
מענגים
מתענגים
רכים
נטענים
וזה כל מה שאנחנו צריכים
בלי שליטה
בלי משחקים
רק שנינו
בשקט שלנו
פשוט
מאחלת לכולנו שהטירוף שעובר על כולנו לאחרונה יעלם ונחזור לשפיות.
חירות לכולם!
הרשיתי לעצמי להיות הכי חשופה שיכולתי.
גם הוא.
נתתי לו את המרחב להיות הכי משוחרר ופתוח שהוא היה אי פעם, להיות כל מה שאי פעם חלם, בלי שיפוטיות ועם קבלה אינסופית. כל כך התרגשנו יחד, כאילו מצאנו אוצר נדיר. מצאנו מתכון ייחודי לנו, בלי הגדרות טוטאליות, מתחלפים ומממשים כל מה שעולה לנו בראש, ואין כללים, אין גבולות.
להיות חשופים ככה, הביא אותנו למקומות שיכולנו לעוף בתוכם, וזה רק שחרר ושחרר בתוכנו דברים שלא דמיינו שיכולים להיות לנו. במסע הזה יחד גיליתי שאני יכולה להיות הכל מהכל. כן, גם שולטת. בינינו לא היו שום גבולות או תבניות. הכל היה פתוח, מותר, קל, משוחרר. חיבור של נפש וגוף. כשיש את החיבור הנכון, אני יכולה להיות הכל. וגם הוא.
אבל השחרור הזה כל כך מסוכן... אי אפשר להתחבר ככה בלי לשחרר גם את הרגש, וכשזה נגמר תחושת הריקנות נוראית. אני חושבת לעצמי.... היה היי מטורף! ממש רכבת הרים. אבל הדאון הוא כל כך קשה.... זה באמת שווה את זה?
אני לא בטוחה שארשה לעצמי שוב לעוף ככה. ובכל מקרה, עם כמה גברים אוכל למצוא כזה חיבור?
וואו! אני אופטימית היום... אבל העצב חשוף עדיין, וזה כואב.😔
הייתי צריכה לפרוק.
מוקדש לחבר יקר שמגיע לו להרגיש שלם ומאושר.
נכון, אתה מפוחד ונלחץ, אבל זה לא אומר שאתה לא רוצה להיות במקום בו אתה נמצא. העובדה המוגמרת היא שעברת צד. אתה נלחם כי קשה לך לוותר על תדמית האלפא שהיתה לך.
נלחם בלאמץ את הרעיון החדש ולהבין שאתה לא הגבר ההוא שחשבת שאתה. שינית צורה, והמלחמה שלך מול עצמך היא הקבלה של מה שאתה היום.
אתה כבר יודע מה אתה, ומה אתה רוצה. אתה רק צריך לשחרר אחיזה בתפיסה שלך של מי שהיית, לקבל את עצמך ולהיות חופשי ומשוחרר.
שחרר ותן ליקום לעשות את העבודה. הדברים קורים ומסתדרים סביבך כבר מאליהם, הגיע הזמן להרפות.
אתה חושב יותר מדי וזה מכווץ אותך. בייבי סטפס. תתמקד במה שאתה רוצה כאן ועכשיו. בלי לחשוב על העתיד.
אתה חופשי, לא חייב שום דבר לאף אחד! תעשה מה שבא לך, בלי מחשבות וחפירות ותפסיק להתבייש במי שאתה!
החפירות שלך רק מעכבות אותך מלהיות גבר משוחרר ומאושר. שחרר❤️
