חולה בראש

היא באה אלי ונכנסת לחדר שלי. היא בודקת את הגוף שלי. צובטת ומקפיצה את צמיגי השומן. היא בודקת את השמלה הצמודה שבחרתי. היא אמרה לי לקנות אותה. היא בודקת אם המחשוף מספיק עמוק. אם השמלה מספיק קצרה. היא אומרת לי להתכופף קדימה ולהישען על השולחן. היא מסתכלת איך נראים הציצים שלי במחשוף. לא לבשתי חזיה. הציצים שלי נופלים למטה. אני מזיעה מתחת להם. היא הולכת מאחורי ובודקת איך השמלה מתרוממת. אם רואים לי מספיק מהתחתונים. הם לבנים. כמו שהיא ביקשה. היא מרימה את השמלה ומזיזה את התחתונים בצד אחד. שיראו חצי מהתחת. היא מעמידה אותי ובודקת את הפה שלי. היא אומרת "מסריחה". אני מסריחה מהפה. היא לא הרשתה לי לשטוף. אני מסריחה מהגוף. היא לא הרשתה לי להתקלח. גם לא להחליף תחתונים כמה ימים. היא אומרת "מסריחה בואי".

אנחנו הולכות ברחוב בחושך. היא הולכת מהר ואני אחריה. קשה לי ללכת עם העקבים ועם השמלה הקצרה. היא אומרת לי ללכת יותר מהר. אנחנו מגיעות לפינה באיזור תעשיה. יש שם ריח של זבל ושתן חריף. הכל מוזנח והרוס. יש שם פנס רחוב, והיא מעמידה אותי בדיוק מתחתיו. היא אומרת "זונה מסריחה, את זוכרת מה את מציעה להם?". אני אומרת שכן. היא פורעת לי את השיער. היא הולכת לצד ואני עומדת ומחכה. מכונית עוצרת. הוא פותח את החלון. אני מתכופפת על החלון כמו שהיא אמרה לי. אני רואה שהוא מסתכל על הציצים שלי וקצת על הפנים שלי. הוא שואל בכמה. אני אומרת שאני מוצצת בלי כסף. הוא שואל שוב. אני עונה שוב. הוא חושב קצת ונוסע. אחר כך בא עוד אחד. הוא נראה מאיים. מדבר בגסות. אני אומרת גם לו. הוא שואל אם אני לא מזדיינת. אני אומרת שאני רק מוצצת. הוא שואל "בחינם?". אני אומרת "כן". הלב שלי רועד. הוא מסתכל עלי בזלזול. הוא אומר "לכי יא משוגעת". הוא נוסע. אף אחד לא בא אחר כך. אני עומדת עוד כמה דקות והיא מגיעה. היא אומרת "את רואה? את כזאת מסריחה שאפילו בחינם לא מוכנים שתמצצי". היא אומרת "הסרחת פה הכל. אף אחד לא מתקרב יותר". היא צוחקת. היא מושכת אותי אחריה.

היא הולכת מהר. אני כמעט נופלת בגלל העקבים. היא מביאה אותי לבית מוזנח שם. אין אור בחדר מדרגות. הכל רקוב ומסריח מסביב. היא אומרת "תראי איך את מסריחה את הכל פה". היא פותחת את הדלת. בדירה אין כמעט כלום חוץ ממיטה ישנה בלי סדין. היא זורקת אותי עליה. היא קורעת את השמלה שקניתי במיוחד. היא משחקת לי בציצים בגסות. צובטת אותם. מושכת בפטמות למעלה עד שאני צורחת. היא עוזבת ונותנת לי סטירה על הציצים. היא אומרת "תסתמי זונה מסריחה". היא אומרת "מספיק ביישת אותי היום". היא צובטת לי את הכוס עם התחתונים. היא אומרת "תראי אותך. מסריחה". היא מתכופפת לפה שלי. פותחת אותו. אני רוצה שהיא תנשק אותי. היא לא נוגעת. היא אומרת "מסריחה משפיך", וקמה. היא הולכת מסביב למיטה ומסתכלת עלי. היא אומרת "מה נעשה איתך". היא אומרת "לשום דבר את לא טובה". היא קורעת את התחתונים מעלי. היא שמה לי אותם בפה. היא אומרת "תאכלי". אני מרגישה את הרטיבות שם. את הטעם החמוץ. היא פותחת לי את הרגליים בכוח. היא פותחת לי את הכוס עם האצבעות. היא יורקת עליו. היא מתחילה לדחוף לי אצבעות. אני צועקת. זה כואב. היא אומרת "תסתמי את הפה המסריח שלך כבר". אני משתדלת לשתוק. נוזל לי רוק מהפה. היא יורקת על הכוס שלי שוב ודוחפת את כל היד שלה. היא מוציאה. היא אומרת "תראי את הכוס הפתוח שלך". היא אומרת "זונה". אני מרגישה את הכוס שלי פתוח. היא גוררת אותי אחריה לכורסה בחדר השני. היא זורקת אותי על הרצפה. היא יושבת על הרצפה ופותחת רגליים. היא מוציאה את התחתונים מהפה שלי. אני מלקקת לה חזק. היא אומרת "תמצצי זונה. נראה מה את יודעת". אני מנסה למצוץ וללקק טוב. היא דוחפת את הפנים שלי חזק אליה. מורחת אותי. היא גומרת ואומרת לי לנקות אותה. היא זורקת אותי על הרצפה.

היא הולכת לשירותים. הכל מוזנח שם. היא משתינה חצי בעמידה כדי לא לשבת. היא קוראת לי ואני זוחלת לשם. היא אומרת לי לנקות שם. אני מלקקת הכל מסביב. היא עומדת וצוחקת. היא אומרת "כן, מסריחה. ככה". אני מזיעה. היא אומרת "אוף אני לא יכולה לסבול את הצחנה שעולה ממך". היא הולכת מהדירה ומשאירה אותי שם לבד. אני רועדת מקור ונרדמת. מתעוררת בחדר שלי מתחת לשמיכה. עדיין רועדת. לא מקור.