צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חולה בראש

הסטיות שלי.
לפני 18 שנים. 9 באפריל 2006 בשעה 17:11

אני נכנסת לשירותים של הקניון. כשאני יושבת ומשתינה אני מציצה בפח האשפה הקטן, כרגיל. מתלבטת אם להרים ממנו משהו ולהריח.

אני יוצאת לשטוף ידיים. מסדרת את השיער והבגדים. הריח עדיין מציף את האוויר. דרך הראי אני רואה אותה נכנסת. היא בודקת את אחד התאים ויוצאת ממנו. נכנסת לתא השני ויוצאת גם ממנו. היא אומרת לי "למה תמיד מטונף פה?". אני מסתכלת עליה דרך הראי. היא אומרת "אני מדברת אליך". אני מסתובבת אליה. היא אומרת "אולי במקום להתגנדר תזיזי את התחת שלך ותנקי?". היא מצביעה על דלי וסמרטוט שמונחים על הרצפה לידי. אני מנסה להגיד לה שהיא טועה. שאני לא המנקה שם. היא מתקרבת אלי והעיניים שלה משתקות אותי. היא אומרת "קדימה, בהמה, קחי את התחת השמן שלך ותתחילי לעבוד".

אני לוקחת את הדלי ונכנסת לאחד התאים. היא אומרת "תאספי את כל הטינופת מהרצפה". אני מתכופפת ואוספת שאריות רטובות של נייר טואלט. היא אומרת "בהמה עצלנית, תראי איזה סירחון פה". היא אומרת "תתכופפי. יותר מהר". אני מתכופפת. והריח מציף את הפנים שלי. אני שמה את מה שאספתי בפח. אני שומעת אותה אומרת מאחורי "איזה תחת של בהמה יש לך". אני מנסה לסדר את המכנסיים. היא אומרת לי "תעבדי, תעבדי. עזבי את זה עכשיו, גם ככה זה לא יעזור לך".

היא שולחת אותי לאסוף מהרצפה גם בתא השני. אחר כך היא אומרת לי "קחי את הסמרטוט עכשיו ותקרצפי את הרצפה". אני לוקחת את הסמרטוט וטובלת במים של הדלי. אני מתחילה לשטוף את הרצפה. היא דוחפת אותי ואני נופלת עם הברכיים על הרצפה. אני מנקה ונרטבת מהמים. היא אומרת לי לנקות את האסלות. אני מנקה את האסלות עם המברשת. היא אומרת לי "תקרצפי חזק, פרה שמנה". אני משפשפת חזק ומזיעה. היא אומרת "את מלכלכת מחדש את הכל עם הזיעה המסריחה שלך". אני מנגבת את הפנים עם השרוול. היא צוחקת ואומרת "חתיכת מוזנחת, תראי אותך". אני ממשיכה לנקות חזק את האסלות. אני מחליפה את הניילונים בפחים. היא מעמידה אותי מולה. היא מסתכלת על הגוף שלי בזילזול. היא אומרת "בהמה מזיעה ומסריחה, מתאים לך ככה להתפלש בזוהמה". היא נכנסת לאחד התאים וסוגרת את הדלת. היא צועקת לי משם "בהמה, בואי!". אני באה אליה. התא מריח מכל מה שהיא עשתה שם. היא אומרת "תנקי אותי". אני לוקחת נייר טואלט ומנקה אותה. היא אומרת "תנקי טוב, לא כמו שאת מנקה את החור המסריח שלך בבית". היא אומרת לי "תנשקי את זה". אני מנשקת את הנייר. היא אומרת "לא ייאמן. את באמת פרה מגעילה". היא מתלבשת ויוצאת החוצה. אני מסתכלת לתוך האסלה, ומורידה את המים.

אני יוצאת לשטוף ידיים. מסדרת את השיער והבגדים. לא יכולה להיפטר מהריח. מסתכלת על הדלי והסמרטוט על הרצפה. דרך הראי אני רואה מישהי נכנסת. הלב שלי נופל.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י