לפני 18 שנים. 10 באפריל 2006 בשעה 16:43
אני קוראת את הדברים שכתבתי כאן בבלוג. הכל נראה לי חיוור ולא מספיק חזק. לא מבטא את התשוקות שלי באמת. אנמי כזה.
המטפלת שלי אמרה לי לכתוב את כל המילים שמשתתפות בפנטזיה שלי. לנתק אותן מהקשר. לא לכתוב פנטזיה, אלא רק את המילים. פרה. שמנה. בהמה. טינופת. זוהמה. רפש. זונה. מסריחה. מצחינה.
זה סוג של נקיון. סוג של זיקוק. אני כותבת את הרשימה הזאת והמילים מתחברות לי למקומות ולפנים. אבל היא רוצה רק את המילים. להקיא אותן החוצה. להוציא אותן כמו הפרשה. וזה אותו הדבר בשבילי. המילים המנותקות מעוררות בי את אותו דבר שהפנטזיות המפורטות שכתבתי מעוררות. אבל אחר כך גם הפנטזיות, כמו שכתבתי אותן, נראות לי חיוורות וחלשות. רק מה שרץ בתוך הראש חזק. אבל אני לא מצליחה להוציא את זה החוצה.