אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חולה בראש

הסטיות שלי.
לפני 17 שנים. 24 בפברואר 2007 בשעה 15:55

אני מתחפרת בחדר שלי, במיטה שלי, מוצפת זיעה קרה.
כמה עצוב זה בשביל אמא שהבת שלה יוצאת מקולקלת.
כמה עצוב זה שכל נסיון לתת ולתקן נכשל.
כשכולן מסביב בונות לעצמן חיים, אני סתם בהמה מוזנחת.
מה ההבדל ביני לבין האחרות? כולן עוברות את אותה ילדות. כולן מתפתחות יפה, ורק אני יצאתי מקולקלת.

scarlettempress{L} - שום דבר לא יוצא מקולקל, תמיד משהו או מישהו גורם לקלקול.
ולא כולן עוברות את אותה ילדות. גם כשקשה למצוא את ההבדל, לפעמים שווה להמשיך לחפש.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י