לפני 19 שנים. יום שבת, 24 בפברואר 2007 בשעה 12:55
אני מתחפרת בחדר שלי, במיטה שלי, מוצפת זיעה קרה.
כמה עצוב זה בשביל אמא שהבת שלה יוצאת מקולקלת.
כמה עצוב זה שכל נסיון לתת ולתקן נכשל.
כשכולן מסביב בונות לעצמן חיים, אני סתם בהמה מוזנחת.
מה ההבדל ביני לבין האחרות? כולן עוברות את אותה ילדות. כולן מתפתחות יפה, ורק אני יצאתי מקולקלת.