לפני 17 שנים. 8 במרץ 2007 בשעה 7:53
אמרו לי שאני משעממת. שאני חוזרת על עצמי. אמרו לי שמה שאני כותבת פה לא מספיק קיצוני. רוצים עוד. ואז משתעממים. עוברים הלאה. ורק אני חופרת בזה. חופרת בתוכי. הכי חזק שאני יכולה. לגרד עוד. אני רוצה לאבד את הקול מרוב צרחות, ואז שבאמת יתחילו להכאיב לי. זה יקרה. אני יודעת. כשאני עם עצמי זה קורה. כאן השפה שלי דלה מדי. אני יודעת. תנו לי הזדמנות. אני אקרע את עצמי גם לפניכם. אני מבקשת סליחה שאיכזבתי אתכם. זה לא שאני לא רוצה, אני רק לא מצליחה לכתוב את זה. אל תרחמו עלי. תגידו לי כשאני לא מספיק טובה. תצעקו עלי. תכאיבו לי, שאלמד.