היא מתכופפת ומחזיקה מולי עוגיה עם שוקולד. היא אומרת לי לבוא. אני זוחלת אליה. כשאני מגיעה היא קמה, ומתכופפת שוב בקצה השני של החדר. אני מסתובבת ומשיכה לזחול אליה. היא מזיזה את העוגיה מול הפנים שלי. היא אומרת "בואי תאכלי". כשאני מגיעה היא קמה. היא בועטת לי חזק בבטן. אני נשכבת על הריצפה. היא מושכת אותי בשיער למעלה עד שאני שוב על ארבע. היא בועטת לי שוב בבטן וצוחקת. אני נופלת. נוזל לי שתן על הרגליים.
היא צוחקת והולכת לקצה החדר. היא שוב מחזיקה את העוגיה ואומרת לי "נו, בואי. בואי תאכלי". אני זוחלת על ארבע אבל נופלת. אני זוחלת על השתן. היא אומרת "בואי יותר מהר". אני מנסה לזחול מהר. היא צוחקת. כשאני מגיעה קרוב אליה היא נעמדת ונותנת לי בעיטה בראש. אני עפה אחורה. היא בועטת לי עם העקב שלה בתחת. היא צוחקת. אני שוב שוכבת בתוך השלולית. היא מתכופפת שוב וקוראת לי עם העוגיה. אני זוחלת אליה, ושוב היא בועטת לי בראש. אני מרגישה סחרחורת, הבטן שלי כואבת ומתכווצת בלי שליטה. העטינים שלי מנגבים את השלולית על הריצפה. היא עומדת מולי וצוחקת. היא בועטת לי בעטינים ובבטן.
היא מושכת אותי מהשיער למעלה. אני על הברכיים. היא צוחקת ואומרת "טוב, קחי". היא שמה לי את העוגיה בפה. היא מסתכלת עלי ואז נותנת לי בעיטה בפנים עם הסוליה של הנעל. אני עפה אחורה. העוגיה עפה לי מהפה ונשברת. אני זוחלת לאסוף את הפירורים מתוך השתן, בזמן שהיא ממשיכה לבעוט לי בעטינים ובתחת ולצחוק.
לפני 17 שנים. 10 במרץ 2007 בשעה 11:48
