אני הולכת בלילה, חושבת על הבוץ שאני רוצה לישון בו. אני עוצרת בבית הנטוש להשתין. יד חזקה דוחפת אותי ומפילה אותי לתוך השתן. היא צועקת "מה את משתינה לי פה?". אני מנסה לראות אותה, אבל אני רואה רק גוף גדול וחזק בחושך. ועוד גוף אחד. שתיהן בועטות לי בראש. אני אוכלת את הבוץ והליכלוך. החור שלי ממשיך להוציא שתן. אחת מהן מחזיקה אותי והשניה בועטת לי בבטן. אני לא רואה כלום. רק מרגישה מכה של מוט ברזל על התחת שלי ועל הגב שלי. היא דוחפת אותו לחור שלי. השניה מחזיקה אותי ומושכת לי בשיער. אני זוחלת על הבוץ. אני מפרפרת עם הרגליים. הן צוחקות כשאני צולעת בתוך הבוץ. אני מרגישה את הרגליים שלי מוחזקות פתוחות. אני מרגישה סיגריה שורפת את החור שלי. אחר כך שוב את המוט נדחף לשם. שתיהן צוחקות. זאת שהחזיקה אותי עוזבת אותי. אני לא יכולה לברוח. המוט נוחת לי על הפנים. הצחוק שלהן הופך מעומעם. אני מריחה את הדם ונופלת עם הפנים אל הבוץ.
אני בוכה, כי את הבעיטה הבאה בעטינים אני כבר לא מרגישה בכלל.
לפני 17 שנים. 12 במרץ 2007 בשעה 13:38