לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

זיכרונות ישנים - חוויות חדשות

לפני 5 חודשים. 22 ביוני 2024 בשעה 17:19

לעיתים נראה כי העוקץ שלי חד וצורב

מהדבש שאני מספקת,

לעיתים נראה כי פלפולי הלשון המתגרים שלי,

הופכים במהרה לסכינים חותכות,

יש בי מין אלימות פנימית המוכנה תמיד לשוש אליי קרב,

מן סכנה כזו שכל הסובבים שלי מודעים אליה, 

אני חווה איזו הנאה מלהשרות תחושת סכנה סביבי,

אני הבן אדם הכי כיפי והכי מצחיק, שטוניקית תמידית

ומצד שני עבור מי שהלך בדרך הלא נכונה איתי אני איום מתמיד.

פיתחתי מיומנות מדאיגה בלבחון אנשים כמה גבוה הם מוכנים לקפוץ עבורי 

מה שגורם לי תחושת חוסר סיפוק מתמדת, כי אנשים נכשלים בקביעות ברף שאני מציבה להם,

בעיקר גברים שאני באינטראקציה אינטימית איתם.

אני יודעת בדיוק מה אני שווה ואני לא מסתפקת בכמעט, בדומה, בקרוב 

כתבתי למישהו שזה לא יוכל לעבוד כי אני לא בתקופה של פשרות כרגע.

נאמר לי שזו אמירה קשה מידיי.

אני תוהה האם הרמתי את הסטנדרטים למקום בלי מושג כתוצאה ממסקנות העבר.

או האם זה נכון להמשיך ולהתעקש, להגיע לדבר המדויק הזה שיש בעייני רוחי.

בסוף אני מחפשת אדם שיצליח לקרוא את נשמתי בצורה ברורה ונהירה

שיתאים לי במה שחשוב.

לאחרונה נשאלתי מה אני מחפשת בבן זוג ונאלצתי להקדיש לזה מחשבה אמיתית 

הייתי רוצה גבר שיתענג על העונג בחברתי כדבר היקר ביותר, שיחשוב שהשקעת מאמץ היא לא מילה גסה, שיהיה ג'נטלמן.

שיהיה אינטלגנט, אמבציוני, שאפתן, ישאף להתפתחות וגדילה ושנוכל לגדול ביחד.

שיהיה חם, יצרי, מעניק, עם ראש פתוח ותשוקה פנימית לחיים ונאתגר זה את זה במתיחת הגבולות.

שיצחיק אותי, שיהיה ציני, מפרגן, אוהב, כיפי.

מישהו שידע שיש מקומות בהם האגו נשאר בחוץ.

שיאמין במונוגמיה, אני לא חולקת.

אני בוודאות לא מחפשת מאן צ'יילדס, שחושבים שהפלטפורמה הזו והקינק שלהם הם תירוץ לאי התפתחות רגשית, 

אני לא מחפשת חד פעמיים או סשנים קרים ומתוסרטים.

אני לא מחפשת לחנוך מישהו לתוך העולם הזה, ולהיות הכלי למימוש הפנטזיות שלו.

 

האם נותרו שם בחוץ גברים אמיתיים?

 

 

 

 

לפני 5 חודשים. 19 ביוני 2024 בשעה 13:20

יש רגעים בחיים שאת באמת מרגישה את הרוח מכה לך על הפנים,

את השמש מחממת את הלחי,

את האוויר נכנס לריאות וממלא אותן

באותם הרגעים את מעט יותר גבוהה מבדרך כלל,

הגב זקוף, הכתפיים משוכות לאחור

את מרגישה שאת מפיצה את זה החוצה וכולם מרגישים את זה סביבך 

את משדרת סביבך סקס אפיל, בטחון והופכת ליפה מתמיד.

הרגעים האלו מגיעים בדרך כלל אחרי שאת מבקרת במעמקים, 

עומדת מול עצמך ושואלת את עצמך שאלות קשות

מכבה את האורות על מסיבות הרחמים העצמיים העלובות.

מסתכלת על הנקודה אליה חייך הגיעו וחווה סיפוק אמיתי.

זו הקלישאה הכי גדולה לומר שהכי חשוך לפני עלות השחר,

אבל לפעמים לא מעריכים את הטוב בלי הרע.

היחסיות בחיים היא למעשה הכל.

לפעמים לטלטל את המערכת ולסדר מחדש את הכלים זה הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות עבור עצמך.

יש קסם מיוחד בבנייה מחדש,

מצד אחד היסודות נשארים, אבל את משנה את העיצוב של החדרים, מכניסה עציץ פורח ואפילו אם בא לך להשתגע איזה טפט צבעוני.

 

בשורה תחתונה,  כשאני אקרא את הפוסט הזה עוד שנה אז אזכור את הרגע שהתחלתי לחבק את החיים החדשים שלי ואת האוויר המתוק שמילא לי את הריאות.

 

 

 

לפני 5 חודשים. 27 במאי 2024 בשעה 13:05

לא מזמן "חגגתי" שנה לתאריך החתונה שהייתה לנו, לא הצלחנו להשלים אפילו שנה אחת של נישואין לאחר 11 שנים של קשר.

נפרדנו 8 חודשים לאחר מכן, אני יודעת שאתה לא פה ולא קורא, 

אבל אם יכולתי להגיד לך את הדברים האלו אז זה היה הולך ככה:

אני מצטערת שרגע ההתעוררות שלי שהקשר לא עובד הגיע לך בהפתעה ותפס אותך לא מוכן.

אני מצטערת שדרשתי ממך להתנהג כמו בן זוג אוהב בלי שידעתי שאנחנו מזמן כבר לא אוהבים

אני מצטערת שדחקתי בך לקבל את ההחלטה להילחם עליי, כשאני לא נלחמתי על עצמי כבר 3 שנים לפחות.

אני מצטערת שביקשתי ואחר כך דרשתי יחס ממך שהפסקתי לתת לעצמי בערך אותו זמן כמו הסעיף הקודם.

אני מצטערת שלקח לי כל כך הרבה זמן לשאול, מה מהות הקשר שלך עם אותה קולגה, במקום להתבשל עם עצמי 4 חודשים ולחוש קנאה לראשונה.

אני מצטערת שלא סמכתי על האינסטינקטים שלי בנוגע אליה ואלייך ואליי.

אני מצטערת שתמיד גרמתי לך להרגיש שאתה משעמם אותי ושאתה חופר לי ומצטערת שגרמת לי להרגיש אותו דבר.

אני תוהה אם זה באמת היה תמיד או שזה הטעם לוואי שנשאר..

אני מצטערת שההתנהגות שלי ושלך בתחילת הקשר קבעה את הקצב שלו בהמשך ולמרות שהיו שנים טובות, תמיד היית המחזר הנצחי שאני לא בטוחה שאני רוצה במאה אחוז.

אני מצטערת שכשהיוצרות התהפכו, כל כך פחדתי להפסיד את השנים שכבר עברו שנתתי לך להחזיר לי על השנים הראשונות

אני מצטערת שכשעליתי במשקל נתתי לך את הכח לערער לי את הבטחון, להרגיש לא מושכת, לא נחשקת בעוד שאני ניסיתי להיות מבינה לגביי ההתקרחות, האין אונות והאנהדוניה שפיתחת ולא זקפתי אותם כנגדך- אבל אולי הרגשת בכל זאת?

אני מצטערת שתמיד רציתי יותר סקס ממך, אני יודעת שזה גרם לך להרגיש לא מספיק, יכול להיות שרציתי משהו אחר?

אני מצטערת שלא הצלחתי להתחבר לילדים שלך, יכול להיות כי הרחקת אותם בעצמך בשנים הראשונות ושימשת כחוצץ כדי לא להקשות עליי, הרי אמרת לי בהתחלה -"את במקום הראשון, לפני הילדים" - יכול להיות שזה היה לא כל כך בריא ותקין.

אני מצטערת שהצורך שלי בחופש בגיל 23-24 והרצון שלך לתת כל מה שאני רוצה בהתחלה יצר לנו כזה קשר של נפרדות עד שכשנפרדנו זה הרגיש כמו המשך ישיר.

אני מצטערת על הבדידות, על המרחק, על הטינות הלא מדוברות, על הניסיון ליצור מצג שווא של "פאוור קאפל".

אני מצטערת שנשארתי יותר מידי ושרציתי לקיים את החתונה הזו בזמן הכי לא נכון שהיה לנו.

אני מצטערת שיום אחרי שהודעתי לך שזה נגמר, הלכת בכל זאת לטיפול הזוגי וחזרת עם תוכנית לתיקון הזוגיות וצחקתי לך בפנים - כי איפה היית כשהתחננתי שתגיע לתוכנית עד עכשיו?

אני מצטערת שכשהצעת שאולי נשאר יזיזים, כנראה כי תמיד נתתי לך תחושה שאני רוצה יותר.

עניתי לך ברצינות שהזין שלך לא מצופה זהב ושזה לא מוצר נדיר.

היה לך זין יפייפה, כנראה שאני אתגעגע רק אליו.

אבל לא אמרתי לך את זה.

כמו שלא אמרתי לך את כל מה שרשמתי פה, אלו דברים שאמרתי לעצמי.

מאחלת לך שתהיה טוב יותר לבת הזוג הבאה שלך ושהיא תהיה טובה יותר אלייך,

ולעצמי?

אני מאחלת לחזור ולהתחבר לעצמי ובמאי שנה הבאה לא לציין את התאריך הזה ככישלון אישי.

 

 

לפני 6 חודשים. 12 במאי 2024 בשעה 8:15

יום הזיכרון בפתח אבל כבר מיום השואה המועקה והכאב מלווים את כל המדינה כמו עננה שחורה,

ביום הזה אנחנו צריכים לזכור,כאילו שנותנים לנו לרגע לשכוח ויש גם ציווי - במותם ציוו לנו חיים.

אז יש זיכרון ויש ציווי.

אנחנו חיים במדינה מוטרפת מכאב, מדינה שנמצאת בפוסט טראומה מתמשך, מדינה שהאויבים שלה לא נותנים לה להתאבל.

ביום הזה אנחנו צריכים גם להוקיר, להוקיר את הגבורה העל אנושית שאנשים מפגינים, אם בהתמודדות עם סיטואציות שבמקומות אחרים בעולם ראו רק בסרטים, אם זו הגבורה של אותם אנשים שיצאו עם אקדחים בלבד ונלחמו עד הכדור האחרון והצילו רבים.

או האמהות והאבות שהילדים שלהם, נמצאים כרגע בחזית במלחמה הבלתי נגמרת הזו שאנחנו מקווים שתביא מזור לפצע שנפער בתוכנו.

אז יש לנו זיכרון, יש לנו ציווי ויש לנו הוקרה.

אבל זו לא המלחמה הראשונה וכנראה לא האחרונה של מדינת ישראל, המלחמה והזוועות האלו קרובים אלינו יותר כי הם התרחשו בימי חיינו.

"משפחת האבל" מונה כבר למעלה מ25 אלף חיילים שנרצחו, ונפגעי פעולות איבה.

קחו את כל הקרובים שלהם שמסתובבים עם הצלקת בלב ותגיעו למספר גבוה בהרבה.

ובתוך כל הכאב הזה, הלבבות שותתי הדם שמסתובבים פה במדינה ומתפקדים בדרך פלאית, אנחנו מקבלים תזכורת תמידית עד כמה אין לנו מקום אחר להיות בו, 

2024 ורמת האנטישמיות בעולם נמצאת באותה רמה כמו לפני מלחמת העולם השניה.

זה מפחיד אבל יש לנו זיכרון ויש לנו הוקרה ויש לנו ציווי.

הדברים ישתפרו, הכאב יתעמעם, ואנחנו נחזור שוב לשכחה המתוקה.

פעם בשנה ניתן שיזכירו לנו, נכאב, נבכה ועד הפעם הזו,

אנחנו נחיה.

אנחנו נחגוג, אנחנו נזדיין, אנחנו נבזבז, אנחנו נצחק ונשתה.

כי במותם, הם ציוו לנו חיים.

 

לפני 6 חודשים. 8 במאי 2024 בשעה 11:38

חלק ב'

 

היא התקדמה לכיוונו על ארבע על הספה, בהליכה חתולית כשעיניה נעוצות היטב בזין היפייפה שלו, היא ליקקה את הכיפה בתנועות לשון רחבות, התעכבה עליה עד שהרגישה שמיצתה את כל הבליטות, הפינות והפיתולים, הכניסה את הלשון לתוך פתח הכיפה והרגישה אותו נרעד.

 

היא התקדמה בנחת, ללא דחיפות והחלה מכניסה אותו יותר ויותר עמוק לתוך פיה, עם יד אחת היא חפנה את הביצים שלו ולחצה מעט חזק יותר ממה שצריך בזדוניות מכוונת.

את היד השניה היא החלה לעלות ולהוריד לאורך איברו הזקוק, כשפיה מרטיב אותו ברוק לאורך כל אורכו, ככל שהדקות חלפו, התפקיד של היד נעלם והיא שלחה אותה מטה וחיפשה את פתח הישבן שלו, היא מצצה אותו בתאווה כאילו מדובר בסוכריה הטעימה ביותר.

היא השתמשה ברוק כחומר סיכוך והכניסה אצבע ארוכה לאחוריו, זאת מבלי להפסיק את פעולת היניקה והליקוק הנמרצות.

הוא התחיל לרעוד כשהוא מתקרב לשיא, אך היא בראותה שכך שלפה את האצבע והרחיקה את הפה מהאיבר.

הוא הביט בה מופתע לרגע, אבל הבין שעוד לא הגיע הזמן שלו לגמור.

הוא התרומם באבחה מהירה, הפשיט אותה משארית בגדיה, חשף את החזה הקופצני והעביר את ידיו על גופה החלק והחם.

הוא רוצה להתעכב עליו עוד קצת, אבל בלהיטות השתלטה עליו, הוא לא זכר מתי היה כל כך חרמן

הוא סובב אותה על הספה כשישבנה מולו וחדר בבת אחת.

לא היה צורך בסיכוך נוסף על זה שהיא העניקה לו והרטיבות המשגעת שנראה שטבעה בה.

 

הוא החל מזיין אותה חזק ומהר, יד אחת אחוזה בשיערה ומושכת את כל גופה הגמיש אחורה עד למצב שצווארה היה ממש ליד פיו.

הוא לחש לה בצרידות, שהיא משגעת אותו בזמן שנישק ונשך את צווארה.

היא החלה צועקת וגונחת, הגוף שלה רטט כולו, והוא הרגיש כיצד היא מתכווצת עם הכוס החם שלה על הזין שלו.

כשגמרה הייתה רפויה רק לרגע ואז חזרה לדחוק את עצמה אליו, מבקשת לקבל עוד ועוד, רעב שלא ניתן להשביע.

הוא עזב את שיערה, עתה החזיק במותניה ובידו השניה החל מכה בישבנה שעשה צליל נהדר.

"יותר חזק!" היא צעקה לו בין הגניחות.

מכון שלא ידע אם התכוונה לעוצמת הזיון או לחבטות, הגביר את שניהם.

נראה שבחר נכון, כי היא התקרבה לגמירה נוספת, שוב הוא הרגיש כיצד היא מתכווצת עליו, עוטפת את הזין שלו.

הגמירות שלה היו מהקולניות והמשוחררות שנתקל בהן, היא צעקה וגופה נדמה שזז ללא שליטה, היא התמסרה לגמירה ולא הייתה מודעת לכל נפש חי אחרת בעת הזו.

הפעם הוא חיכה שהיא תגיע לשיא וגמר איתה, גם הגמירה שלו הייתה חזקה מבדרך כלל, הוא לרוב לא נדרש להחזיק מציצה נהדרת ולאחריה שתי גמירות חזקות לפני שגמר, אך נראה שעמד בזה.

החיוך המרוצה שלה, היה סימן ברור לכך.

 

לפני 7 חודשים. 20 באפריל 2024 בשעה 18:23

חלק א'.

הטיסה שלה שוב נדחתה, היא הסתכלה עצבנית על לוח הטיסות וראתה שהפעם נראה שיש לה 20 שעות לשרוף.

כוון שזו הייתה הפעם השניה, היא כבר בילתה מספיק זמן בנמל התעופה העמוס של בניו יורק, והחליטה לצאת לסיבוב בעיר.

בשעות שקדמו לדחייה הזו, היא החלה מדברת עם בחור שהעביר לה את הזמן, היא הכירה אותו באיזו אפליקציה שמאתרת מי שקרוב אלייך.

 במשך שעתיים הם התלוצצו על מגוון נושאים, מאי- האמינות של חברות תעופה, מזג האוויר ובמהרה עברו לשוחח על כמובן גם תשוקות וריגושים.

כשעדכנה אותו בדחייה החדשה, הציע לבוא לאסוף אותה מהשדה, זה הרגיש מסוכן מה שהפך את זה להרבה יותר מרגש, ופרץ של ספונטניות שטף אותה.

היא הסכימה. הוא הגיע.

כשנכנסה למכונית שלו, לבושה בחליפה של חצאית, חולצה מכופתרת ומקטורן, עם עקבים אימתניים, הוא בחן אותה בהערכה.

שיערה האדום היה מבריק זוהר, שפתיה היו אדומות גם הן, היא הספיקה להתרענן לפני שהגיעה ונראתה והריחה נפלא.

הוא היה בחור חסון, כתפיים רחובות, וזרועות שריריות, היא תהתה למה בכל פעם שהיא נתקלת בזרועות כאלה היא תוהה איך זה ירגיש אם הוא יזיין אותה על הקיר.

העיינים שלו היו כהות ומהפנטות, שפתיים בשרניות ושיער כהה ומלא.

שמו היה לוקאס והיא קיוותה שלא תסיים בחדשות של מחר מהמפגש הזה.

הם הגיעו אליו לדירה, היא הייתה מעוצבת בסגנון קלאסי של רווק ניו יורקי, open space , רהיטים נמוכים, צבעים כהים, תאורה מתכווננת.

הוא מזג לה כוס של יין, שהיא לגמה בשלוק אחד, בשביל להרגיע את עצביה, אז הוא מזג לה כוס נוספת.

"אז מה לוקאס..בסוף זה קרה אה?" אמרה לו בהתגרות.

הוא הביט בה לרגע וחייך " בחיי שאני לא יודע מה עשיתי נכון"

היא בחנה אותו בהרהור "עוד לא עשית שום דבר נכון, אבל עוד תהיה לך הזדמנות כזו.."

היא קמה בנונשלנטיות, והתקדמה לעבר הספה.

היא התיישבה שם, לקחה לגימה מהיין והציתה סיגריה.

משהו בהערה שלה, הפעיל אצלו משהו, מעין התניה.

שפת הגוף הבטוחה והיהירה שלו, התגמדה לפתע.

הוא מיהר לקום אחריה, מסתכל בה בציפייה.

"הרגליים שלי הורגות אותי" אמרה והביטה לכיוון הרגליים הכלואות בערבים הגבוהות.

"אני..אני יכול לעסות לך אותן..אם אם תרצי" אמר בהתרגשות.

"רעיון מעולה" אמרה בקצרה והושיטה לו את הרגל.

הוא הוריד את הנעליים בחרדת קודש, ואחריהן את גרביוני הניילון.

והתחיל מעסה במרץ.

"יש לך רגליים נהדרות, שתדעי לך" זרק לה.

היא חייכה "אני יודעת, תרצה ללקק אותן?"

"אני אשמח!"

מהרגליים, הוא עבר למצוץ את הירכיים הפנימיות שלה.

עולה בהתמדה עם הנהוני אישור מצידה.

הוא הגיע לאיבר שלה, שהיה כבר מלא במיצים ריחניים ומגרים, רק מלהרגיש את רמת הרטיבות הוא התרגש.

הוא התחיל ללקק את המיצים, משחק עם הלשון בין החור הפועה שלה, לבין הדגדגן שלה, מרגיש אותה נרטטת תחת עבודתו המאומצת.

היא נרעדה וגמרה שהיא מצמידה את פניה אליה, ולאחר מספר רגעים, סובבה אותו כך שבעודו יושב על השטיח, ראשו ישען לאחור על הספה והיא תוכל לשבת על פניו.

היא החלה מזיינת את פניו, מורחת את מיציה על כל הפנים שלו, לעיתים מונעת ממנו אוויר ומשחררת אותו, מתרחקת מעט ונותנת לו לחפש את איברה בטירוף של אדם שזה עתה התמכר.

"את כל כך טעימה!" הספיק לפלוט לפני ששוב כיסתה את פיו.

אחרי שבאה על סיפוקה, הציתה סיגריה נוספת.

והתכוננה לשיחה המבלבלת שתצטרך לקיים.

הזין שלו עמד, הוא ישב על השטיח לרגליה וניסה להגיע לכפות רגליה שוב.

"קום, בוא שב לצידי" אמרה בעודה נושפת את העשן בחדר.

" לפני שאנחנו מתקדמים, אנחנו צריכים להבהיר כמה דברים" אמרה בטון שהיא השתדלה שיהיה רישמי כמה שפחות.

הוא קם והתיישב לצידה, לגם מכוס היין שלו ונראה קשוב.

"בשלב הבא, אני רוצה שתזיין אותי." היא עצרה כדי לתת לו להתמודד עם ההצהרה.

" ואני רוצה שתזיין אותי, חזק, אגרסיבי, תחנוק אותי, תמשוך לי בשיער, תתן לי ספנקים ואם נמצא ציוד אחר נוכל לעבור אליו" היא הדגישה את התיאור של כל אחת מהפעולות לאט, והסתכלה לו בעיניים כדי לאמוד את התגובה.

הוא לא הניע שריר וחיכה שהיא תסיים.

"מהמקום ממנו אני מגיעה. מאוד קשה לאנשים השינוי בתפקידים, בטח שבאותו המפגש ורק שיהיה ברור, יש לי כוונה מלאה לעשות לך דברים דומים ולחדור אלייך בנוסף". עכשיו היא סוף סוף עצרה ונתנה לו להגיב.

חיוך עלה על פניו "נשמע מושלם"! אמר בהתלהבות.

"כן, אני בטוחה שנשמע מושלם, אבל אני מאוד אתאכזב אם הזין שלך יפול בגלל זה, אתה מבין? אני בחורה של חדירות, אני גומרת הכי חזק והכי טוב מחדירה ואני צריכה אותך קשה ומוכן".

הוא נשען אחורה ולא נראה מודאג לרגע.

הוא הוציא המכנסיים זין ענקי, יפייפיה, עם ורידים בולטים ואפילו נראה שהוא נימול.

היא ניגשה אליו בזחילה על הספה להוטה להכניס אותו לפיה.

 

 

לפני 7 חודשים. 9 באפריל 2024 בשעה 10:31

פעם תהיתם באיזו נקודה בדיוק התחלתם להבין שאתם נמשכים לדברים שלא כולם מקבלים כרגילים?

 

אני זוכרת פיסות קטנות, סביר להניח שזו לא הנקודה, אבל הרי דרוש ניסיון כדי למצוא את הנקודה לא?😉

 

אני זוכרת את עצמי בגיל 10 או 11, רואה עדיין סדרות מצוירות בערוץ 6, וכמה סצנות נתפסות לי.

הייתה סצנה בטוב טוב הגמד, שהאמא של המפלצת תופסת אותו על משהו ומאדימה את אחוריו.

והייתה סצנה אחרת מסדרה אחרת על איזו ילדה מתגרה שלימים תקרא "בראטית" שבסוף נענשת בצורה פיזית כמובן, אני לא זוכרת מה הייתה הסדרה אבל היו שם שכבות של שמלות ותחתוניות.

ומשהו בסצנות האלו, הדליק אותי, שנה מאוחר יותר כבר התחלתי לאונן במיטה בלילה כשאני מריצה את הסצנות המצוירות בראש.

בגיל 14 בערך, התחלתי להתגנב בלילה ולהדליק את המחשב, לחפש פורנו.

עברתי בתוך הקטיגוריות השונות, ומהר מאוד מצאתי את אלו שאהבתי, בהתחלה דברים שבהם האישה כנועה וסופגת ואחר כך הפוך, שזה בכלל הקסים אותי.

הבחורות האלו עם המחוכים לא משנה באיזו פוזיציה היו נראו לי הכי יפות שיש, עוצמתיות.

הבנתי שמה שמושך אותי נקרא קינק, בדסמ, סטייה.

וכיוון שהעברית שלי לא רעה בכלל, הבנתי שזה כנראה לא מה שכולם אוהבים.

אחר כך שמתי את זה בצד, גיליתי את הסקס עצמו, מה אני אוהבת, מה מגרה אותי.

ידעתי תמיד שכוחניות יותר מגרה אותי מליטופים, תמיד הרגיזה אותי העדינות הזו, הייתי צריכה להרגיש הכל בעוצמה.

אף פעם לא היו לי בני זוג ש"פחדו" עליי במיטה וחשבו שמה שאני מבקשת מזעזע, אבל לא באמת ידעתי לבקש, כי לא ידעתי מה האפשרויות שלי.

עברתי פה שנה רוויה בחוויות, התנסויות, בחינה של גבולות, למידה.

התחלתי מערכת יחסים שכפי שכתבתי בעבר נמשכה 11 שנים, שלאט לאט רוקנה אותי מהכל (אבל זה לספת הפסיכולוג) , האקטים עדיין התקיימו, האימפקט, הפוט פטיש, הקשירות.

אבל לא היה בזה את התשוקה, את הרעב הזה שמתחיל בריאות, תופס לך ממש חזק בבטן הופך את כל האיזור למטה לכמעט מחשמל, כשהזרמים יורדים לרגליים ומתירות אותך רועדת.

 

אבל יוצא לי לחשוב הרבה לאחרונה על איך זה בכלל התחיל, עד כמה זה באמת חרוט בי.

כי אני לא מתאימה לתבניות הרגילות, גם לא פה באתר.

אבל עדיין, לאורך כל השנים, הפורנו שלי תמיד נמצא באותן הקטיגוריות.

 

 

לפני 7 חודשים. 7 באפריל 2024 בשעה 12:11

 

 

תָּבוֹא אֵלַי

אַל תִּתֵּן לִי לַעֲשׂוֹת כְּלוּם

אַתָּה תַּעֲשֶׂה בִּשְׁבִילִי

כָּל דָּבָר תַּעֲשֶׂה בִּשְׁבִילִי

כָּל דָּבָר שָׁרַק אַתְחִיל לַעֲשׂוֹת

תַּעֲשֶׂה אַתָּה בִּמְקוֹמִי

אֲנִי אַנִּיחַ תְּפִלִּין

אֶתְפַּלֵּל

הַנָּח אַתָּה גַּם אֶת הַתְּפִלִּין עֲבוּרִי

כְּרֹךְ אוֹתָם עַל יָדַי

שַׂחֵק אוֹתָם בִּי

הַעֲבֵר אוֹתָם מַעֲדַנּוֹת עַל גּוּפִי

חַכֵּךְ אוֹתָם בִּי הֵיטֵב

בְּכָל מָקוֹם גָּרֵה אוֹתִי

עַלֵּף אוֹתִי בַּתְּחוּשׁוֹת

הַעֲבֵר אוֹתָם עַל הַדַּגְדְּגָן שֶׁלִּי

קְשֹׁר בָּהֶם אֶת מָתְנַי

כְּדֵי שֶׁאֶגְמֹר מַהֵר

שַׂחֵק אוֹתָם בִּי

קְשֹׁר אֶת יָדַי וְרַגְלַי

עֲשֵׂה בִּי מַעֲשִׂים

לַמְרוֹת רצוֹנִי

הֲפֹךְ אוֹתִי עַל בִּטְנִי

וְשִׂים אֶת הַתְּפִלִּין בְּפִי רֶסֶן מוֹשְׁכוֹת

רְכַב עָלַי אֲנִי סוּסָה

מְשֹׁךְ אֶת רֹאשִׁי לְאָחוֹר

עַד שֶׁאֶצְוַח מִכְּאֵב

וְאַתָּה מְעֻנָּג

אַחַר כָּךְ אֲנִי אַעֲבִיר אוֹתָם עַל גּוּפְךָ

בְּכַוָּנָה שֶׁאֵינָהּ מְסֻתֶּרֶת בַּפָּנִים

הוֹ עַד מַה תִּהְיֶינָה אַכְזָרִיּוֹת פָּנַי

אַעֲבִיר אוֹתָם לְאַט עַל גּוּפְךָ

לְאַט לְאַט לְאַט

סְבִיב צַוָּארְךָ אַעֲבִיר אוֹתָם

אֲסוֹבֵב אוֹתָם כַּמָּה פְּעָמִים סְבִיב צַוָּארְךָ, מִצַּד אֶחָד

וּמֵהַצַּד הַשֵּׁנִי אֶקְשֹׁר אוֹתָם לְמַשֶּׁהוּ יַצִּיב

בִּמְיֻחָד כָּבֵד מְאוֹד אוּלַי מִסְתּוֹבֵב

אֶמְשֹׁךְ וְאֶמְשֹׁךְ

עַד שֶׁתֵּצֵא נִשְׁמָתְךָ

עַד שֶׁאֶחְנֹק אוֹתְךָ

לְגַמְרֵי בַּתְּפִלִּין

הַמִּתְמַשְּׁכִים לְאֹרֶךְ הַבָּמָה

וּבֵין הַקָּהָל הַמֻּכֶּה תַּדְהֵמָה.

 

לפני 7 חודשים. 2 באפריל 2024 בשעה 14:37

כבר כמה ימים שאני מרגישה את העומס בכל שריר בגוף, עומס של משקל האחריות בתחומים השונים ופשוט של החיים עצמם שהתיישבו לי ממש  על הכתפיים שלי, תקופה עמוסה, מלחיצה ומתישה.

לכן כמובן שנתפסו לי השכמות והצוואר, ניסו לעשות לי מסז'ים כל מיני אנשים, שהתייאשו אחרי כמה דק' מהקשיחות הכואבת שאני נושאת עליי, ודווקא לא בזו שהייתי רוצה לשאת בתוכי.

אז החלטתי לפנק את עצמי במתנת יום הולדת וללכת למסאז' מקצועי, מצאתי אותו בפייסבוק, צרפתי שמתפאר בטיפול שהמציא עם זרמי חשמלי. מה יכול להשתבש חשבתי לעצמי?

כל מי ששמע שאני מתכוונת ללכת ב21:00 בערב, למישהו שאני לא מכירה, הזדעזע. היסטורית כנראה שעשיתי דברים פחות זהירים מזה והייתה לי תחושה טובה, אז זרמתי.

הגעתי אליו, הבחור נראה טוב, בנוי לתלפיות וניכר שהוא מתאמן בקביעות, נשכבתי על המיטה, התחיל ללוש וללוש, היה מאוד נחמד והתחלתי להשתחרר ולהרגע.

מה שכן נורא הפריע לו שאני עדיין עם התחתון, והוא שאל מספר פעמים אם לא בא לי להוריד אותו כדי להנות יותר.

עכשיו ברור שבנקודה הזו, עלול לעלות למי שיקרא טריגר להטרדה, אי נעימות, שימוש לא ראוי, ניצול וכד', אבל אני דווקא הרגשתי משועשעת.

משהו באוויר החם שהיה בחדר, בריח של השמנים, והמגע שלו בגוף, ידיים חזקות ומדויקות. אבל בעיקר הניסיון שלו, כמעט מתחנן לעשות יותר, לא ממקום של כפייה אלא מתוך רצון להפוך את ההנאה שלי לשלמה.

הדליק בי משהו.

ואחרי שיחה קצרה על העבודה שלו, התיאוריות הפרנואידיות שלו שהיו באמת זהב טהור לפוסט אחר, קצת זרמי חשמל, ותהייה מדוע יש עליי סימנים כחולים (קלמזית שכמוני😜)

הוא ביקש שוב.

אמרתי לו, יודע מה, למה לא?

שכבתי על הבטן בזמן שהוא שפך עוד מהשמן החם, והתחיל לעשות לי את הטיפול ל18+,

הוא התחיל לאט, עיסה לי את השפתיים החיצוניות, נוגע-לא נוגע בדגדגן.

לאט לאט הידיים גלשו מהישבן שלי, לירכיים הפנימיות, לדגדגן וחוזר חלילה.

בשלב הזה כבר התחלתי להרגיש אפופה ולהשמיע קולות בכל פעם שהוא הגיע לדגדגן.

הוא שם לי יד מתחת לבטן והרים אותי, כשהישבן שלי מתנוסס באוויר והפתח שלי נמצא ממש מולו בגישה ישירה.

בשלב הזה הוא התחיל לשחק עם שפתי הכוס, להיכנס קצת ולצאת, לבקר את הדגדגן בלחיצה או תנועה מיומנת שבטח מלמדים בבית ספר למסאז'יסטים קינקיים צרפתיים.

התחלתי באמת להתחרמן, הוצאתי קולות שהלכו והתגברו, הרגשתי שזו הולכת להיות גמירה שנבנית לאט ומתפוצצת בטירוף

הוא התחיל להיכנס ולצאת בקצב שעולה, הרגשתי שאני מטפטפת, לא יודעת אם מהשמן, מהמיצים של עצמי או מהסיטואציהאו אולי השילוב של הכל.

רעדתי, גנחתי, כל הגוף שלי ריקד והוא המשיך והמשיך.

אחרי שגמרתי כמה פעמים, הזזתי אותו ממני, התהפכתי ושכבתי על הגב.

הוא התחיל לעשות לי את החלק הקדמי, חפן לי את החזה, העביר ידיים מהמותניים עד לירכיים, עם ביקורים קצרים בין הרגליים שלי.

בשלב הזה כבר הייתי בשלב מנוחה ואיסוף.

אמרתי לו, טוב זה נראה לי מספיק.

קמתי להתחיל להתלבש, הוא יצא מהחדר שאני אסיים להתארגן.

הוא לא ניסה לקרב אותי לזקפה שבבירור עמדה במכנסיו, או לעשות שוב פעולה אחרת.

הוא פשוט נתן שירות מקצועי, מלא באופן שלא ידעתי שקיים.

שילמתי לו על המסז' שנמשך כמעט שעתיים.

חזרתי לאוטו, הדלקתי סיגריה וחייכתי לעצמי.

סך הכל ערב נחמד, והכתפיים השתחררו לי יופי.

 

לפני 7 חודשים. 31 במרץ 2024 בשעה 11:09

יום הולדת, וואלה אחד ממש טוב הפעם :)