בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

darkDelaNeyחשבון מאומת

לפני 11 חודשים. יום שלישי, 18 במרץ 2025 בשעה 13:22

נאט אהבה לנצח תמיד , במיוחד מול גברים שחשבו שהם בלתי מנוצחים.

ודימון אתם שואלים ?!

כמובן כמו כול גבר טיפוסי אבל הוא אולי שלט בכול מה שמתרחש במשרד הזה , אבל לא בה.

הישיבה הייתה בעיצומה,  החדר מלא מנהלים בכירים אבל המתח האמיתי היה בין שניהם ורק בין שניהם.

היא ישבה מולו, רגועה רגל על רגל משענת לאחור בכיסא כאילו זה לא משנה לה בכלל למרות שכל מבט ממוקד של דימון על גופה אומר אחרת .

"שמעתי שיש לך הצעה מעניינת" הוא אמר , בקול עמוק ורגוע אבל עיניו הראו משהו אחר.

נאט חייכה בזווית ."יש לי יותר מהצעה , יש לי פתרון."

היא דברה בביטחון מוחלט,  מפרטת את התוכנית שלה , התייעלות, חיסכון בזמן, שליטה מדויקת יותר בפרויקטים. 

היא ידעה שזה יעבוד, אבל החלק המעניין היה לראות איך דימון יגיב.

הוא לא הפריע לה. רק הביט בה, עיניו הכחולות-כהות ממוקדות בשפתיה כשדיברה,  בגופה כשהיא זזה מעט במקומה , בקול שלה כשהוא נהיה נמוך יותר, נוגס בכול מילה בביטחון מובהק.

הוא נשען קדימה, אצבעותיו שלובות מבט חודר.

"מעניין,  אבל יש בעיה אחת שלא חשבת עליה , לא בטוח שאנשי השטח שלנו יכולים להסתגל לשינוי הזה בקצב שאת מדמיינת."

היא הרימה גבה , מתקרבת מעט בעצמה ."אני לא מדמיינת,  אני יודעת.  וזה כבר נבדק."

היא הציגה לו את הנתונים על המסך, אבל הוא בקושי הביט בהם. במקום זאת , הוא החזיר לה מבט ישיר וחצי חיוך מרומז בזווית שפתיו. 

"נראה שאת אוהבת להוכיח את עצמך." הוא אמר בקול עמוק יותר.

נאט נטתה קלות קדימה,  מקטינה את המרחק ביניהם,  נותנת לו לראות בדיוק כמה היא נהנית מזה. 

"לא . אני פשוט טובה במה שאני עושה."

היה שקט מתוח לרגע.

ואז דימון הטה את הראש בקלות, כמו טורף שבוחן את הצעד הבא שלו.

"טוב" הוא אמר בסוף, קולו נמוך כמו הבטחה,. 

"נלך על זה."

היא זכתה.

והיה ברור לשניהם שזה היה רק סיבוב הראשון 

 

לפני 11 חודשים. יום חמישי, 13 במרץ 2025 בשעה 5:43

כשהם זלזלו בך

כשהם חשבו שהרכות שלך היא החולשה שלך

כשהם ניצלו את הטוב שבך לטובתם

ואז הערת 

כול זאב

כול דרקון 

כול מפלצת 

שישנה בתוכך

והזכרת להם איך גיהנום נראה כשהוא לובש חליפה של בחורה עדינה 

 

 

לפני 11 חודשים. יום שלישי, 11 במרץ 2025 בשעה 18:05

My two  main personalities are

"Yes Daddy , put me in my place "

And

"Don't tell me what to do " 

 

לפני 11 חודשים. יום שני, 10 במרץ 2025 בשעה 15:23

In Hell

 

לפני 11 חודשים. יום שישי, 7 במרץ 2025 בשעה 14:06

I DON'T TAKE ORDERS 

 

 

I BARELY TAKE SUGGESTIONS 

 

 

לפני שנה. יום שני, 3 במרץ 2025 בשעה 14:14

המעלית נפתחה בקומה האחרונה,יצאתי החוצה בנחישות. איחרתי לפגישה הראשונה שלי בחברה החדשה, אבל למען האמת, זה לא ממש עניין אותי לא אחרי המקום האחרון שהייתי בו.אם הבוס החדש שלי חושב שהוא יכול להפחיד אותי כמו את שאר העובדים כאן—הוא טועה .המשרד שלו היה בסוף המסדרון, הדלת שחורה ומסיבית, עם שלט מוזהב על שמו.

דפקתי פעם אחת ונכנסתי בלי לחכות לתשובה.הוא הרים את מבטו ממסך המחשב, עיניו הכחולות-כהות ננעלות עלי מיד. הוא לא אמר מילה, רק התבונן בי—מבט חודר, חד, כמו טורף שסורק את הטרף שלו.

"אני רואה שאת לא מחכה לאישור כדי להיכנס," הוא אמר לי בקור רוח.

שלבתי ידיים , "ואתה לא טורח לברך עובדים חדשים. אני המנהלת החדשה של מחלקת הפיתוח."

"אני יודע מי את," הוא השיב בפשטות, משעין את גבו על הכיסא בעדינות מחושבת. "וגם שמעתי עלייך."

הירמתי גבה. "באמת? ומה שמעת?"

"קולנית. חוצפנית. לא מפחדת ממסגרות."

חייכתי בזווית הפה. "לא ידעתי שאתה בקטע של מחמאות."

הוא קם באיטיות, צועד לעברי בצעדים מדודים. הוא היה גבוה ממני מה שהכריח אותי להרים את סנטרי כדי לשמור על קשר עין."אני לא נותן מחמאות," קולו היה נמוך, כמעט לוחש.

"אני מציין עובדות."

לא מצמצתי אפילו פעם אחד . "אז כדאי שתוסיף עוד אחת לרשימה שלך," עניתי בטון חלקלק. "אני גם לא מתרשמת מגברים שחושבים שהם שולטים בעולם."השתררה דממה מתוחה.ואז הוא חייך.

זה לא היה חיוך רחב או חם זה היה יותר כמו עיקול קטן בזווית השפתיים, כזה שאומר שהוא נהנה מהאתגר."נראה כמה זמן זה יישאר ככה," הוא אמר בשקט.רק חייכתי חזרה. "נחיה ונראה."

הקרב התחיל.

 

 

 

 

 

 

לפני שנה. יום שני, 3 במרץ 2025 בשעה 12:11

You can't fuck the brat out of her 

BUT

IT'S FUN TO TRY  

 

לפני שנה. יום ראשון, 2 במרץ 2025 בשעה 18:36

That's the way I tie my shoes 

לפני שנה. יום שבת, 1 במרץ 2025 בשעה 13:05

And then suddenly she turned her emotions OFF