אחרי תקופה ארוכה שלא יצאתי - כל הטרלול,הלחץ המחשבות שלא מפסיקות
החלטתי שזהו אני יוצאת .
צריכה לפרוק ,להרגיש להנות בלי דאגות , בלי לחשוב
רק לשחרר לחיות פעם אחת .
התארגנתי קבעתי עם חברה להיפגש בלי שום מטרה , פשוט מצאנו את עצמנו נכנסות לדאנג'ן , ותוך תוכי לא ידעתי מה הולך לקרות
ולמען האמת
לא היה לי אכפת
רציתי להיעלם מהראש שלי ולשחרר.
אבל הדבר הכי חשוב לי להישאר אני
אני זאת שתמיד שולפת ציפורניים .
זאת שלא מתמסרת בשקט.
ואז בין נשיקה לנשיקה הגיעו הביסים והוא?
הוא ידע בדיוק איך להגיב .
כול ביס קיבל עונש
וכל עונש רק הדליק אותי יותר .
לא עניתי
לא התחנפתי
הייתי חצופה
מרדנית
תגיד לי לא לעשות משהו -
ברור שאעשה .
לא יודעת איך או בעצם כן 😌 , אבל מצאתי את עצמי שוכבת עם ראש למטה , תחת למעלה, על רגליו מקבלת את העונש שלי פעם אחר פעם
וצוחקת .
כן צוחקת
חשבתי לעצמי "פאק אולי אני באמת משוגעת, אני מותחת גבולות מול גבר שולט שאני לא מכירה, ואני נהנית מזה"
אבל זה בדיוק העניין , אני לא אחת שאומרת אמן , אני לא ממושמעת אני לא באה בטוב - אני באה עם ציפורניים ושלדים הכי חשוב ביסים.
ואיך אני אוהבת ביסים .
ואז אחרי היצאה -מקלחת חמה זרם מים ששוטף אותי מהטירוף .
עומדת מול המראה , מסתכלת על הסימנים שהוא השאיר ופאק -זה רק הדליק אותי יותר
הבנתי שהתגעגעתי לזה , לתחושה לסימן לכאב המתוק שמספר לי סיפור.
הבנתי שאני יודעת מה אני רוצה ומה אני צריכה.
וזה בדיוק מה שאני אקבל - לא פחות ולא יותר