צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Baby,It's a wild world

את כל מה שרציתי להרגיש,
מה שפחדתי להגיד, אפילו לעצמי
אני כותבת כאן ;)

סופר מיצמוציצי בפעולה..
זה לא מטוס, זה לא ציפור, זו חתוללללללללה! ;)

יש דברים שהם מעל לרצוני, ליכולתי, להבנתי.
שונאת להתבכיין...ובכל זאת עושה את זה פה.
לפני 17 שנים. 9 בינואר 2007 בשעה 8:23

בוקר בא, בוקר בא.... איך יודעים שבוקר בא?

או יותר נכון- איך יודעים שהתעוררתי היום ממש מוקדם יחסית לעצמי??

כי:

1- הבלוג שלי הופיע בדף השני של הבלוגים, כתוב שפירסמתי לפני 9 שעות. (הלו!? אני ישנה בד"כ 12 שעות..)

2- התגובות שכתבתי בפורומים אמש בלילה, עדיין רואים בעמוד הראשי... (לא עברו מספיק שעות!! )

3- שתיתי קפה. נס קפה. שגם יצא לי ממש מתוק מדי כי שמתי בטעות 2 סוכר + דבש במקום חצי כפית סוכר + דבש. בעעעעע....
ובד"כ אני בכלל שותה תה בבוקר. ולא מתבלבלת בקטע עם הסוכר.

4- ממש התקשרתי סופסוף לשלוחת הבחינות האקסטרנית וביררתי לאן אני צריכה להגיע כדי להרשם לבגרות ולעשות אותה.. התקדמות.

5- יש לי רק דבר נוסף להוסיף....
Come my child... we must hurry...the sun is rysing !!

Yesss Masterrr....

Good Kwazi, good...


(נא לקרוא במבטא של דרקולה, ושל המשרת שלו- קוואזי.
למי שלא מבין, לא נורא, זו בדיחה פרטית שלי ושל דול. )

Note to myself - לשלוח את דול לקרוא את הבלוג שלי, לשם שינוי ככה. ביצ'.

לפני 17 שנים. 8 בינואר 2007 בשעה 22:51

מעניין אותי למה, לעזעזאל, למה בחורה ממוצא רוסי\ אוקראיני\ כל דבר שדומה לא יכולה ללכת בחצאית מיני ומגפיים בלי שיסתכלו עליה כאילו היא בדרך לעבודה בצומת הקרובה?!

כאילו, למה בחו"ל זה בסדר?
למה אפילו בת"א זה לא נורא..?

ורק פה, בכפרים האפלים והפרימיטיביים של האזור בו אני גרה, איפה שכל הבנות אינפנטיליות ולובשות רק טרנינגים או ג'ינס, זה משום מה דבר מאוד מוזר ומתייחסים לזה בצורה דפוקה לגמרי.

בע. (זה מה שיש לי להגיד עוד מהצהריים כשיצאתי מהבית עם מיני ומגפיים וחיכיתי לרכבת בבנימינה כדי לנסוע לת"א לפגישה החשובה)

ולתוהים מביניכם.. שווה עדיין לתת צ'אנס לאמון בבני אדם, כי הידיד המדובר מהפוסט הלפני קודם, הסתבר די רציני. הגעתי אליו, למשרד. (ז"א שאכן יש משרד והוא אכן עובד במה שאמר, שזה כבר טוב) ודיברנו ביזנס. ואז התנשקנו, ושוב דיברנו ביזנס.
ואז התנשקנו עוד קצת.. ודיברנו עוד... ואז הוא סוג-של-ירד-לי לדקה וחצי... (תשמעו לא נוח במשרד שיכולים להכנס. אבל לפחות קלטתי שיש הרבה פוטנציאל 😄 )
בקיצור, הדיבורים הלכו לכיוון הנכון, הוא נשמע מאוד רציני. הציע 3 משרות, 1 עוד תלויה בחוזה שהוא צריך לחתום (אחרי הפגישה איתי הוא הלך לפגישה של הסיכום והחתימה)
ו... ביום רביעי ב"ה אם יצא אני ודול ניפגש איתו ועם השותף שלו, נלך לראות את הדירה המוצעת... ובקיצור- הכל נראה סבבה.. אבל עדיין, אני נשארת ריאלית, לא נופלת לחלומות ותקוות שווא. ז"א, הכל יחסי, ואני אאמין בערך רק כשזה באמת יקרה, וגם אז תמיד נוקטים צעדי זהירות (ותודה לונוס על העצות החכמות.. ועל האוכל המאוד טעים 😉 )
הוא גם נראה מאוד נרגש מנוכחותי, וגם אמר כמה פעמים "כמה טוב שאת פה"..
בקיצור, יצר רושם לא רע. אבל אני לא מאמינה בקלות. נראה לאן העיניינים המעשיים באמת יתקדמו, ולאן גם שאר העיניינים יתקדמו.. ומה שצריך יקרה בסופו של דבר.

עכשיו, נושא הפוסט אמור להיות בכלל המגף שלי. שקניתי לא מזמן בכסף האחרון שהיה לי, בתחנה מרכזית. מגף יפהייפה, שמאוד קשה ללבוש.. ולא קל גם להוריד.. שמסתבר שהעקבים שלו קצת עקומים, מה שמקשה עוד יותר על ההליכה בו.
בעיקר על ריצה לאוטובוס בתחנה מרכזית מפאת פחד של פספוס האוטובוס האחרון הביתה.
והכאבים ברגליים. אוי הכאבים.
אז זה כואב להיות אישה על מגפיים.
אבל היתרון- אפשר להתלונן :))

בקיצור, לילה טוב... מחר יום חדש.. בתקווה שיהיה חביב, פעיל ונעים כמו היום..

לפני 17 שנים. 7 בינואר 2007 בשעה 20:15

החרמנות שלי חזרה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

איזה כיף איזה כיף איזה כיף לי!!!!!!!!!!!!!!!

עשיתי ביד!! :)))) אני גאה בי!!!!

וגמרתי ממש מהר (יחסית לבד"כ שאני גומרת עם העכבר רק אחרי חצי שעה בערך)
תוך איזה חצי דקה פעם ראשונה ותוך שתי דקות פעם שניה..

וגמירות פצצתיות כאלה כייפיות שבאות רק מתוך חרמנות טהורה!!!



כיףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף חזרה לי החרמנות!! כיף!

נזכרתי בדיוק בתכנית שראיתי אצל אופרה. שמאוד חשוב שלבנאדם יהיה שינה, סקס ואוכל בצורה סדירה. אז אולי בגלל זה אני אוכלת וישנה יותר, כי אין לי סקס...
כי הרי לא עשיתי סקס כבר חודש וחצי בערך!!

גרררר אני גאה בחרמנות שלי שחזרה אלי. התגעגעתי!! }}}{{{

אני אוהבת אותך חרמנות שלי. אל תלכי לעולם :))))

לפני 17 שנים. 7 בינואר 2007 בשעה 18:36

ספרות ספרות ספרות ספרות ספרות..
בלאט...נטחן לי השכל.

קשה מאוד לעבור משגרת "לא עושה כלום" ללימודים. כאילו, השכל שלי מנסה להתניע בפול גז על ניוטרל. ג'יזס.... זה לא קלללל

ועכשיו בכלל חשבתי על זה והבנתי שאני סתם לומדת דברים שאני לא צריכה, ולא לומדת דברים שאני כן צריכה. אז זה בכלל דפוק.

אהבלה. בקיצור אין לי זמן אפילו לעשות הפסקות..... וזה מעיק....
ואני צריכה לברר אם בכלל אני אמורה לעשות את הבגרויות בחיפה או בת"א... כי נראה לי שהתיק שלי בת"א.. ולא בחיפה... כי סמסטר שעבר למדתי בת"א...

בקיצור- השכל שלי עושה סאלטות שם בתוך הראש... לא מבין מה קורה.. למה פתאום אני מאלצת אותו לעבוד חח

קשה, קשה..

דול התקשרה להרודס והשיגה לנו ראיונות שם... זה אחלה משרה+ מגורים בדירות של העובדי בית מלון, יש שם בריכה והכל. זה די בטוח שנתקבל.

אבל זה באילת.

פתאום היום ידיד שלי דיבר איתי.. עכשיו, זה ידיד שיש לי איתו היסטוריה מאוד מאוד ארוכה ומתוסבכת. לא, לא עשינו סקס מעולם. הכי הרבה שעשינו היה להתנשק..
זה פשוט בנאדם שגרם לי בזמנו לפתח כלפיו רגשות והרבה ציפיות, ואז מסיבות מסוימות נאלץ להעלם לאיזה שנה לארה"ב.. (עסקים, ואבא שלו היה חולה ואז נפטר)
ניפץ לי הרבה תקוות, ואיכזב.
מאז אנחנו מדברים, אבל לא ממש נפגשים ואני לוקחת את הדברים שהוא אומר בעירבון מוגבל ביותר. אז היום הוא שלח לי הודעה במסנג'ר, דיברנו, וסיפרתי לו (לאחר שהוא שאל מה עם החבר) שאני פנויה, ושאני בעצם כנראה עוברת לאילת עם חברה שלי כדי לעבוד וזה.
עכשיו, הבנאדם הוא עורך דין, ויש לו חברת הפקות. לפני חודש בערך הוא הציע לי לעבוד באיזה תכנית שהוא רוצה להפיק... משהו סודי וזה..
הגעתי לת"א כדי להפגש איתו, אבל הייתה לו איזה פגישה דחופה ביותר והוא נאלץ לוותר.
אחרי זה פשוט אמרתי לו שישכח מזה ואני לא סומכת עליו.

היום, הוא אמר שאין לו בעיה לסדר לנו דירה, וגם עבודה אם צריך..
מחר אני אמורה להגיע אליו למשרד בצהריים.
אמרתי לו "אני באה אליך ב50 שקל האחרונים שיש לי, ואם תאכזב אותי הפעם זה כבר יהיה בלתי נסלח"
הוא אמר שעל המשפט הזה אני אקבל חיבוק גדול.

אני ווי... יש לו דיבור מאוד של שולט. מאוד. כאילו יש לו משפטים שגורמים לי לרצות לומר לו "יס מאסטר!!" או משהו כזה.. חחחח
אז בין לבין סיפרתי לו שאני בהתנזרות וזה.. לא יודעת איך הגענו לזה, אבל הוא החליט שהוא יורד לי מחר, ורק שאבוא מוכנה. (בלי שיערות יו נואו)
בחצאית מיני קצרה, ללא תחתונים.

😲

אוקייייי...... סו... אני מבינה שאתם קוראים ואומרים "אם היא הולכת על זה היא דפוקה, כי זה ברור לגמרי שהוא שוב מהתל בה."
אבל.. מטבעי אני סלחנית ונוטה להאמין באנשים. אז נראה לי שאני אנסה.. מה יש לי להפסיד חוץ מ50 שקל?? הרי אם הוא יבריז שוב, הוא הולך ישר לחסימה ועף מהחיים שלי ללא אפשרות לקנות כרטיס חזרה.

לפני 17 שנים. 6 בינואר 2007 בשעה 23:55

אתה בא
טהור מרשע
אליה בא
לא ביצעת אף פשע

את לוקחת אותו
לא נותנת לנשום
שומעת צעקתו
אך ממשיכה כתמול שלשום

אתה בוהה בקיר
בתמונותיה
כמו רוצח שכיר
ממסגר את פניה

את נקשרת אליו
והולכת
ערומה כמו עץ בלי עלעליו
מפתה אך נושכת

הוא שותה אותה כמו יין
אהבתו משביחה עם הימים
הוא מחכה לדמותה שתופיעה לו בעין
לא עובדים עליו האיומים

היא יודעת שמלאה ברעל
לא רוצה שהוא יטעם
היא יודעת שיהיה לה לבעל
רק זה שיעיר את ליבה, שיפעם

לא מוותר פעם אחר פעם
נדהמת שוב ושוב מחדש
לא יכול להגמל מהטעם
מרגישה כמו סמרטוט מיובש
לוקח, שותה, עד טיפה אחרונה
לא מאמינה
רוצה עוד ועוד
אך היא נגמרה.

לפני 17 שנים. 6 בינואר 2007 בשעה 13:31

שוב פעם אני נאלצת לכתוב כאן על הדברים הדפוקים האלה שלא מגרדים לי את קצה העצבים בציפורן של הרגל. כן, זו עם הפטריה עליה.

תקשיבו, אתם, הצבועים למיניכם, שחושבים שמכירים אותי, שחושבים שיודעים מי אני..
שאומרים לאקס מושי שלי "מה רצית, היא ילדה, היא לא יודעת כלום מעצמה, היא הולכת לפסיכיאטר"
גם אלה שנחשבים ל"חברים" שלי....

אני יודעת שיש לי כאן 3 אנשים שבאמת חברים שלי. ונוס, תהום וDoll... וכמובן האקס מושי.
כל השאר, בסימן שאלה ענקי מאוד.

אז תקשיבו, אני שמה זין ממש ממש ממש גדול ועבה על מה שאתם אומרים עלי, מרכלים עלי או חושבים עלי.

אני ילדה? תחשבו שאני ילדה.
אני הולכת לפסיכיאטר? וזה בטח אומר שאני באמת פסיכית..
אני לא יודעת כלום מהחיים שלי, אני טיפשה, אני פאקצה. וכו' וכו' וכו'.

פאק יו ליטל ביצ'ס... יו דונט נואו שיט אבאוט מי.
אז תמשיכו לדבר ולרכל... עד שתמצאו לכם חיים משלכם במקום להתערב בשלי.

בינתיים, כל ההשערות שלכם לגביי, כל הטעויות שאתם עושים כשאתם חושבים עלי דברים לא נכונים.... זה הכל מעמיד אותי בעמדת שליטה.

אתם לא מעריכים אותי נכון. וול, כאן הטעות שלכם. בשבילי, זה יתרון.
אז תמשיכו ככה... בכיף.

ושיהיה שבת שלום לכל שוכני הביצה הצבועים.

לפני 17 שנים. 6 בינואר 2007 בשעה 12:46

וואט דה פאק איז רונג וויט מי?!?!?!??!?!

אה!??!?!

למהההההה השעון הביולוגי שלי ממהר כלכך???
או שזה סתם השכל הדפוק שלי שמשעמם לו והוא מחפש איך לחרפן אותי?

נחשו על מה חלמתי היום??

חלמתייייי שאני מוצאת תינוק שנטשו אותו בקרטון של פסטה עם ירקות (הזוי אני יודעת)
ואני לוקחת אותו ומאמצת אותו ואז אני והאקס מושי הולכים ומחפשים לנו דירה באיזה יריד דירות, ומוצאים דירה מאממת ומושלמת כזאת.
ואז היה לי טלפון והתעוררתי.
אה וגם איזה אחד שלמד איתי ביסודי היה שם, כל הזמן כזה די עקב אחרינו.. וכל פעם עמד לו ואז הוא ניסה להצית את הזין שלו. או משהו כזה? זה כבר ממש היה מוזר.

אבל נו באמת?!!? מה נסגר איתיייייייייי???

לפני 17 שנים. 5 בינואר 2007 בשעה 13:10

הראש שלי כבר יומיים מסתובב כל הזמן... כאילו אני בקרוסלה.
זה ממש כמו סטלה, שפשוט לא נגמרת!!!
מצד אחד זה מגניב וזה... אבל זה לא מלווה בהרגשה של סטלה, אלא בהרגשה של בחילה ועייפות והבטן שלי מתחרפנת בכלל...
(ואל תעיזו לחשוב על זה בכלל... בהריון אני לא יכולה להיות, אני על גלולות! וגם לא עשיתי סקס כבר חודשיים בערך.. והיה לי מחזור לפני שבועיים.)

חוצמזה.. יום גשום היום. איך אני יודעת? כי הגשם טפטף עלי מקרוב כשהסתובבתי עם חברתי היפה ברחובות חדרה.
וואי קניתי בושם מזוייף בריח של גוצ'י!!! וגם קרם גוף באותו ריח!!
הריח הכי טוב בעולם!!!!!!! ורק ב40 שקלללללללל!! :)))))

מי ששואל- אצל הפסיכיאטר היה סבבה.. כרגיל.
סיפרתי לו שנפרדתי מחבר שלי אתמול... הוא אמר שהוא כבר לא עובד בקצב. (כל פעם שאני אצלו אני אחרי פרידה ממישהו אחר חח)

******
והעבדים החמודים שפונים אלי ללא הרף... תלמדו לקרוא פרופיל.
קודם כל - אני לא מחפשת כרגע שומדבר. לא עבד, לא חבר, לא סמרטוט רצפה ולא שירותים ניידים.

שנית- אני בכלל לא מלכה..

שלישית - לפחות תיהיו מקוריים?! (לא שזה יעזור אבל לפחות אני אהנה לקרוא..)

*****

מממ.. מה עוד רציתי לכתוב???
התחלנו לחפש עבודה.. רק שכבר התקשרנו למקומות אז אף אחד לא עונה. אבל אמרתי לה שזה יום שישי... ונתקשר ביום ראשון שוב.
וויש אס לאק!! 😄 גוד לאק יס? 😄

*****
פסיכופט, האקס נושי, דיברתי איתו אתמול באייסיקיו. הוא ניהיה ממש מעצבן.
כאילו ממש אבל ממש לא כיף לי לדבר איתו. וזה מאכזב..
הוא פשוט מתנהג מגעיל אלי, יחסית כאילו.. יחסית לפעם... חח
מסנן אותי בטלפון.. אז שאלתי אותו למה? כי לא ידוע לי שאני פסטה. (חכו שניה ואז תבינו את הבדיחה.) אז אמר סתם לא בא לו בטוב לדבר איתי.

וול, אני יודעת למה.... כי הוא יודע שאם נחזור לדבר או להתראות אז כל הרגשות יעלו לו חזרה. אבל זה טפשי.. וזה מעצבן אותי. אני מתגעגעת אליו, לבנאדם שהוא היה... לכיף שהיה לנו. ולא בכוונה של "מתגעגעת ואוהבת ורוצה לחזור" אלא בכוונה של "יש לנו דיבור ממש כייפי וזורם וצחוקים משלנו.."
אבל הוא לא מבין את זה.. אולי קשה לו מדי. לא לכולם כל כך קל להתגבר על אנשים כמו לי.
למרות שאני תמיד אוהב אותו. אבל זה שונה. אני אוהבת אותו במקום ששמור בלב לאקס המיתולוגי.. לא מעבר. כמו זכרון נעים מהעבר סה"כ.
אולי גם אצלו זה יעבור מתישהו ונוכל לדבר שוב בסבבה... כי פעם היה לי נורא כיף לדבר איתו. ואם לא, אז כנראה שזה לא צריך להיות.. בקטנה.

******
אז יום שישי היום אמרנו כן?
כן..

אז מה עושים היום??

לומדים לספרות.
(לפחות ככה יש לי תירוץ להבריז מיומולדת של אחיין שלי בקרית ים...)

שיהיה לכולנו שבת שלום, סופ"ש נעים ורגוע..
ושיהיה גשם רק בכנרת ודי. לא צריך לטפטף עלינו.

לפני 17 שנים. 4 בינואר 2007 בשעה 15:01

חזרתי זמנית לבית של אמא בפרדס חרא. זה מדהים... היה לי מצב רוח לא רע היום.
ברגע שנכנסתי לאוטו של המכשפה כבר התחלתי להרגיש בשינוי.
כשנכנסתי לתוך הבית.... באותו רגע.. כאילו השטן הדליק את להבות הכעס בתוכי.

אני שונאת להיות פה. אני שונאת את הריח פה. את ההרגשה פה.

אבל זה זמני. שבוע הבא הבגרות ביום חמישי... יום ראשון שאחרי אני אשתדל כבר לעוף מפה. למצוא עבודה ומגורים במרכז.. להיות עצמאית.

ולבד. הכי חשוב לי כרגע להיות לבד...
זה גם למה אתם כבר לא רואים את הקילור. אני וזאפ נפרדנו.

בטוח יש כמה שקוראים את השורות האלה בחיוך וחושבים לעצמם "ידעתי" או "אמרתי להם"
אבל וואלה... למען האמת? גם אנחנו די ידענו. לפחות אני.. למרות שהיו כמה פעמים שניסיתי לעבוד על עצמי.. ודי הצלחתי. אבל האשליה נמוגה לאחר זמן לא רב.
ובכל זאת, היו כמה שבועות מדהימים וכיפיים של שמחה ואהבה. ואני שמחה על זה, ולא מצטערת לשניה על דבר שהיה.
מצטערת רק שכואב לו... אבל הוא חזק, יעבור לו.

ואני? אני אקח שוב כדורי הרגעה, אתרכז בללמוד לקראת הבגרות ולמצוא עבודה.
יהיה פסיידר.

ואתם?? אתם תתרכזו בחיים שלכם ואל תתחילו להתערב.

לפני 17 שנים. 3 בינואר 2007 בשעה 7:11

לא יודעת אם שמתם לב , אבל אני לא בדיוק כותבת הרבה בבלוג בזמן האחרון..
מאז שאני גרה פה עם המושי....

זה מעניין. כי וואלה אין לי מה לכתוב כלכך...


רגע מצאתי מה לכתוב- אני הולכת לעשות בייביסיטר לאחיין שלו בקרוב.. בעצם עכשיו אוי טוב ביי..