שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Baby,It's a wild world

את כל מה שרציתי להרגיש,
מה שפחדתי להגיד, אפילו לעצמי
אני כותבת כאן ;)

סופר מיצמוציצי בפעולה..
זה לא מטוס, זה לא ציפור, זו חתוללללללללה! ;)

יש דברים שהם מעל לרצוני, ליכולתי, להבנתי.
שונאת להתבכיין...ובכל זאת עושה את זה פה.
לפני 14 שנים. 13 ביוני 2010 בשעה 8:34

מכירים את הימים האלה שאתם מתעוררים, במצב לא משו. מנסים להתעודד... ואז לא הולך... ואז אתם אומרים "בשביל מה לעזעזאל? למה לא מתתי בשינה וזהו?!"לא? לא מכירים? וול, וולקאם טו מיי וורלד.

גם כאב ראש בחצי הימני שלו, מאתמול בערב.
גם חלומות מטרידים, כרגיל.
גם מחשבות מטרידות.
גם אפצ'י שגורם לראש להתפוצץ מבפנים.
גם חם נורא.
וגם כל החוסר תאימות הזה בין המציאות לבין הרצון שלי.

לא, לא בא לי בטוב להתעורר יותר בבוקר או בכלל. בעעעעעעע

לפני 14 שנים. 10 ביוני 2010 בשעה 19:21

Love is like oxigen
Love is many splendid things
Love lifts us up where we belong
all you need is love !!

and I was made for loving you baby, you were made for loving me....

the only way of loving me baby, is to pay a lovely fee 😉



I LOVE YOU VENUS IN FURS !!!!!!!!!

לפני 14 שנים. 8 ביוני 2010 בשעה 15:53

A וB הם מספרים שלמים. 3A+5B הוא זוגיץ
מה מהבאים נכון בהכרח?

A+B אי זוגי
A*B זוגי
אם A אי זוגי B זוגי
אם A זוגי B זוגי


ואם אמא שלהם היא זונה, ואבא שלהם אוכל בתחת.. מה מהבאים נכון בהכרח!~?!?!@?
שהם מפגרים
שהם בני זונות
שהם בני זונות ונטחנים
שהם חמורים מעצבנים
בונוס- כל התשובות נכונות.

וזו רק השאלה הכי קלה בפרק.

לפני 14 שנים. 3 ביוני 2010 בשעה 12:02

עוד מעט, עוד קצת... למשוך עוד טיפה וזה נגמר.
לעבור את הלחץ של הסוף, וזהו.

רק עוד חודש פחות יומיים... ואז זה נגמר.


איי כן דו דיס!!!

לפני 14 שנים. 30 במאי 2010 בשעה 18:32

וואו, חברה ממש ממש טובה שלי, שמלווה אותי כבר כמה וכמה שנים (מהחטיבה), שברחה איתי מהבית וגרה איתי באילת... התקבלה ללימודים בהולנד. פיזיותרפיה.
בלאט, איזו כאפה לפנים.
אני שמחה בשבילה ,אני אתגעגע אליה... אבל כוס אמק זה מכניס אותי לפרספקטיבה שונה לגמרי.
אין לאן לברוח, אין איפה להתחבא.. החיים הבוגרים כאן, מתדפקים על דלתי כמו בריונים מהוצאה לפועל, מאיימים לשבור לי איזה רגל אם לא אפתח להם.

ואיפה אני, מי אני, מה אני צריכה בכלל לעשות!?

מה החיים מצפים ממני לתרום להם? מה התפקיד שלי בעולם הזה?

מה לעזעזאל אני אמורה לעשות?!

**פאניקה**



הגיע הזמן לישיבת צוות שלי, לכנס אותי, את עצמי, את אנוכי.. לגרום להן לא לריב לכמה זמן ולדבר אחת עם השניה, להבין מה עושים הלאה.

שיט, אני אשכרה מתבגרת. :(

לפני 14 שנים. 28 במאי 2010 בשעה 17:17

אני לא מבינה את זה, בחיי שלא מבינה.
איך אמא יכולה כל הזמן להיות לא מרוצה מהילדים שלה איך????
איך זה שלא משנה מה אני עושה זה לא מספיק טוב?!
איך זה שאנשים שמכירים אותי זמן קצר מאמינים בי ורואים את הפוטנציאל שיש בי ובשבילה שומדבר לא טוב!?

לעזעזאל איתך אמא.
בחיי, אני לא מבינה את זה. אחרי זה היא עוד רוצה שאני אשתף אותה בחיים שלי ואספר לה מה עובר עלי אבל בשביל מה? הרי היא תמיד תהרוס מצב רוח טוב והתלהבות.

אני לא חושבת שכל אחד היה משפר ציון פסיכומטרי ב60-70 נקודות בין סימולציה לסימולציה כשהן נערכות בהפרש של שבועיים! לא, לא חושבת שכל אחד היה מצליח. אני כן מצליחה.
אני משפרת כל פעם את הציון בצורה שעולה על המצופה. ואני לומדת את החומר, ואני מבינה אותו, ואני עושה את זה כמו שצריך ואני משקיעה.
והיא עוד אומרת לי "טוב אולי עוד תגיעי ל650 בסוף.." כשאני עכשיו, בסימולציה שניה סה"כ, כשלמדנו פחות מחצי החומר, עומדת על 591.
אני לא מתכוונת להוציא פחות מ700.
וכל כך התלהבתי אתמול כשראיתי ששוב הצין עלה בצורה יפה... והיא פשוט חייבת להרוס את זה.
מה כל כך קשה להגיד "כל הכבוד, אני גאה בך, אני מאמינה, אני יודעת שתצליחי"
תפקיד של הורה הוא לחזק ולבנות, לא להחליש ולהוריד ולבאס.

חרא. זין. כוסעמק.

ממש לא פלא שיצאתי דפוקה רגשית ונפשית עם אמא כזאת "נפלאה".
באמת תודה רבה לך, עלק אמא.


לפני 14 שנים. 25 במאי 2010 בשעה 8:58

חוויתי רגע של אושר. אושר סתם, על החיים. על הקיום.. על העולם.
על זה שהשמיים יפים, והחיים טובים.
לא חוויתי רגע כזה -אמיתי, עמוק, ממלא- כבר לפחות שנה.

זה בא פתאום, כלומר זה תלוי כמובן במצב הרוח שלי שמרומם יותר היום בזכות הסקסי מן שלי.. אבל זה באמת בא פתאום.
בזמן נהיגה, בירידה מגלילות לכביש החוף... בעיקול הזה שיש שם, השמיים הכחולים השתקפו אלי ופשוט נמלאתי אושר על זה שאני פה, בחיים.

היו לנו כמה ימים של דאון, חוסר תקשורת זה חרא.
אבל אתמול פיצה על זה, וגם היום בבוקר. ממ גם ישנתי ממש טוב בלילה, והתעוררתי בעצמי ב9 וקצת בלי שעון ובלי מעורר 😄

אני אוהבת אותך דני חרמני }{ עם התספורת החדשה והמאאאגניבה שלך, ועם הפרצופים הכלבלביים שלך, ועם כל החבילה שאתה מגיע בה.
כיף לי.

לפני 14 שנים. 24 במאי 2010 בשעה 12:42

לפעמים בא לי לעשות ככה,
את הטוב ביותר שרע יכול לעשות.

לפני 14 שנים. 16 במאי 2010 בשעה 19:10

משפט אחד, רק אחד. שאומר המון דברים. המון.

עכשיו תדמיינו שכתבתי אחד כזה :))

לפני 14 שנים. 11 במאי 2010 בשעה 16:09

Love is back in town!!!!


**מאושרת**

עם חיוך ענקי גם מבחוץ וגם מבפנים!!!!