לפני 15 שנים. יום ראשון, 1 בינואר 2012 בשעה 14:03
אתה נעלם, אני שוכחת ממך. דווקא טוב לי...
פתאום - בום! אתה חוזר! כאילו כלום!
מערער, מהרהר, מעלה בעוב זכרונות שמזמן שקעו אי שם בקרקעית הים...
היית האלוהים שלי ועכשיו אתה כמו שטן, השטן האישי שלי.
לא משנה כמה פעמים אשכח אותך, אתה תמיד תקפוץ בחזרה ככה סתם משום מקום.
אני עם שטנים לא מתעסקת יותר, למדתי את הלקח מהכוויה. אבל מולך המלאך שלי נחלש.
למרות זאת, זה לא משנה כלום בחיים שלי ליותר מיום יומיים.
אני לא נופלת מולך יותר, אני חזקה בהרבה.
אני לא נכנעת לשטן.