חיים שכאלה

יש רגעים שפשוט חייבים לתעד, לא בשביל הפילטרים, אלא בשביל ההרגשה. הרגע הזה שבו החול החם פוגש את כפות הרגליים, רעש הגלים מחליף את הרעש של המחשבות, וזוג רגליים קטנות ומתוקות נדחפות לתמונה כדי להזכיר לי שזאת החופשה האמיתית.

עונת הרחצה נפתחה רשמית, ומבחינתי זה לא רק מזג אוויר – זה מצב נפשי. זה הזמן להניח את הטלפון (אחרי הפוסט הזה, כמובן 😉), לבנות ארמונות בחול, להתעלם לרגע מהחול שנכנס לכל מקום, ופשוט לנשום את היוד הזה שרק הים יודע לתת.

הים היום היה בדיוק כמו שאני אוהבת: לא כחול מדי, לא שקט מדי, פשוט... שם. מזמין.

ממש רציתי לצרף כאן תמונה מרהיבה שצילמתי אבל אין לי חשבון בתשלום, אז תצטרכו להשתמש בדמיון שלכם (או פשוט להאמין לי שיצאתי פוטוגנית בטירוף 😉).

*עורכת*: אדם טוב לב עשה עבורי מנוי כך שכעת יכולה להעלות את התמונה.