שעת לילה מאוחרת. אני מציצה באפליקציה של הבנק והייאוש משתלט עלי.
אני נכנסת לצ׳אט, מקלידה את הכינוי ״מוכרת תחתונים רטובים״.
תוך חמש דקות, 107 הודעות בתיבת ההודעות הנכנסות. יש לזה ביקוש מטורף.
חלקם מתקשרים, חלקם שולחים עוד ועוד הודעות וסימני שאלה, מנסים ללכוד את תשומת ליבי.
אני מתחילה לענות אחד אחד, מנסה לעמוד בקצב.
לפי התגובות שלהם אני בוחרת עם מי נראה שאפשר להתקדם.
ואז מצאתי אותך.
אמרת שאתה רציני, שאתה משלם, סיכמנו איך תעביר את התשלום, אמרתי לך שאני סומכת עלייך.
אמרת שאם תאהב את הריח אתה תהיה לקוח קבוע שלי. ניהלנו שיחה שלמה, גרמת לי להרגיש בנוח ואפילו קצת להיפתח אלייך.
סיפרתי לך שאני משפריצה כמויות, התלהבת מזה מאוד והצעת לקנות ממני השפרצה בצנצנת בהמשך.
שלחתי לך תמונות של התחתונים שלי.
בחרת חוטיני שחור עם גימור של תחרה, ביקשת שהוא יהיה תקוע עמוק וצמוד לכוס ולחור של הישבן שלי. שאלבש אותו 24 שעות בשבילך.
קבענו מקום, שעה ואיך ההחלפה תתבצע.
ואז נכנסתי להתקלח בשבילך.
לבשתי את החוטיני.
צילמתי את עצמי, שלוש תמונות כפי שביקשת. אחת מקדימה, אחת מאחורה, ואחת עם היד שלי על הכוס.
עשיתי הכל בשבילך.
ואז התחלת להגזים עם הבקשות, עוד ועוד בקשות. ביקשת תמונות, ביקשת שניפגש. ביקשת להוריד ממני את התחתונים בעצמך. סירבתי בנימוס עם הבטחה שאם באמת אקבל ממך תשלום, אפנק אותך. ואני מאוד מפנקת. סרטונים ותמונות של השפרצות על התחתונים שיהיו אצלך ביד. מה יותר מחרמן מזה?
הבהרתי לך שאני לא נפגשת עם אף אחד תמורת תשלום.
ואז עשית לי פאסיב אגרסיב. הבנתי שבזבזת את זמני היקר.
התאכזבתי חסמתי ומחקתי. מאוד התאכזבתי. כי מעבר לכסף, ציפיתי לריגוש ולאדרנלין של המעשה הזה.
אני פתוחה להצעות.
