בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

תובנות באות בלילה

כותבת את עצמי, את המחשבות , הערעורים וכמובן הסטיות .. ולא חסר .
לפני כחצי שנה. יום שני, 7 ביולי 2025 בשעה 15:45

הוא כתב לי:
״תהיי זמינה באזור 8, תחכי להוראות"

וזהו.
לא שאלתי.

בשמונה ועשר הוא שלח כתובת. הסתכלתי. לא היה לי מושג איפה זה, אבל יצאתי. נסעתי לפי הוייז.
הגעתי , חניתי לפי ההוראות,
הרחוב היה ריק. חושך מסביב. ידעתי שאמור להיות שביל מצד שמאל וסרטים אדומים של אין כניסה ..
הדרך לשם הייתה שקטה מדי. כל צעד שלי נשמע חזק מדי, כאילו כל העולם שומע שאני הולכת לשם. לא עצרתי לחשוב.

הגעתי לבית. נטוש. שקט. הדלת חצי פתוחה.
עמדתי רגע. ואז נכנסתי.

הכל היה חושך בפנים. לא ראיתי כלום. הרגשתי את הרצפה הקרה מתחת לרגליים, את השקט הזה שאי אפשר להסביר, שמכה לך באוזניים.

ואז הוא היה שם. יצא מתוך החושך. לא חייך. לא דיבר. פשוט תפס אותי חזק.
״כמה חיכיתי לזה." הוא לחש.

הוא לא נתן לי רגע לנשום. משך אותי פנימה.
שלף את הפלאפון. הדליק את הפנס.
האור סינוור ממש. הקירות ריקים, אבק, רצפה קרה, הוא הוביל אותי עד שעצר על ה-דום קטן באמצע החדר.

״תורידי בגדים. תשכבי על הבטן על הדום."

הורדתי. שכבתי. הראש נמוך. הלב דופק חזק מדי.

הוא שלף חוט תיל. תפס לי את הידיים, משך לאחור, קושר. סיבוב ועוד סיבוב. כל סיבוב שורף, חותך.
עבר לרגליים. פתח אותן בכוח, קשר כל קרסול, מהדק, מושך עד שכואב.
ואז הוא חיבר. את הידיים לרגליים. משך לאט, כל הגוף שלי נמתח, הראש שלי הורם, הפה שלי מול הזין שלו.

״לא להוציא את הזין מהפה. לא משנה מה. ברור?"
"כן אדוני , ברור "

הוא דחף לי אותו. חזק. עמוק. מזיין לי את הגרון בלי רחמים, בלי לעצור. הגרון נחנק, הדמעות יורדות, הרוק נשפך. הוא מזיין חזק, עמוק יותר, מהר יותר.

אני מרגישה שהוא מתחיל להתרחק . חצי צעד אחורה. ואני מנסה להחזיק... לא להוציא את הזין מהפה..
עוד צעד. נאחזת בו בפה. החוט חותך לי את הבשר.
עוד צעד. אני שואבת את הזין שלו, לא רוצה שייצא, אבל הוא יוצא.

״הוצאת את הזין שלי מהפה? הסכמתי לך?"

סטירה. חזקה. צורבת.
הוא דוחף לי אותו שוב לפה. מזיין לי את הגרון עמוק יותר. חזק יותר. מהר יותר.
ושוב.. מרגישה שהוא מתחיל להתרחק, והזין שוב יוצא.

״הוצאת אותו שוב? ביקשתי ממך?"

סטירה חזקה יותר.
דוחף שוב. חונק אותי עליו. שובר אותי מבפנים.
נסוג. יוצא. סטירה.
ושוב דוחף.
ככה שעתיים וחצי.

אחרי מספר סבבים כאלה לא הרגשתי כבר כלום.
הגוף שלי היה ריק, הראש שלי ריק, כל סטירה כבר לא כאבה כמו קודם. כלום לא כאב כבר.

בסטירה האחרונה הוא הרים את הראש שלי .. ליטף לי  את הראש , ואז הוא שחרר את החיבור בין הידיים לרגליים.
הגוף שלי פשוט נפל, נמרח על הרצפה . שום שריר שלי פשוט לא תפקד,
ניסיתי להסדיר נשימה, להחזיר לעצמי אוויר, להבין מה קורה.

הוא התקרב אליי. תפס לי את השיער, משך את הראש שלי למעלה.
״חושבת שסיימנו ילדה?"

לפני שהספקתי לחשוב הוא דחף שוב את הזין לגרון שלי.
חזק יותר .עמוק יותר. בלי לתת לי שנייה לנשום. מזיין לי את הגרון עד הסוף, בלי רחמים, עד שהוא גמר.

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י