מי שלא קרא את הפרק הראשון
.......
אני יושב בבר עם חבר, כוס בירה ביד, הראש ב-off לגמרי
מדברים שטויות על החיים, כדורגל, על איך נשים היום לא יודעות מה הן רוצות,
ואז...
טק.
הטלפון רוטט.
מבט אחד, ואני כבר לא שם.
התראה חדשה: "נבחרה עבורך נשלטת במסלול פרימיום"
שם קובץ:
"אני כבר לא מחפשת כי אין שם מישהו שבאמת יצליח להכיל אותי.pdf"
החבר שלי מדבר על מחירים של צימרים בצפון.
אני בוהה במסך כאילו קיבלתי שליחות מהיקום.
"מה קרה?" הוא שואל.
"כלום... קיבלתי מישהי שוויתרה על החשיבה העצמאית. מרצונה"
"אה.. שוב?"
אני מחייך. "לא. הפעם היא באה עם גרף"
פותח את הקובץ
המערכת זורקת עליי דוח מסודר:
מצב רגשי: סוער. נמסה מהתעלמות, נמתחת ממחמאות.
נטייה למרד: קיימת, אבל עם מבט נכון היא מתפרקת.
פוטנציאל התמסרות: 98% אם תפעיל נכון את השקט שלך.
מילת ההפעלה: ״שלי״
מילת הכניעה: לא קיימת. תבחר אתה.
אני לוחץ אישור קבלה,
ומרגיש את זה.
זה לא עוד קובץ.
זה לא עוד אחת שמתחננת לתשומת לב במסווה של "אני רק סקרנית"
זה חתיכת לב עטוף בגוף, מחכה שמישהו יבוא ויחליט בשבילה.
כמו שצריך.
אני מסיים את הבירה.
החבר שלי שואל אם בא לי עוד סיבוב.
אני רק מחייך.
"אני הולך להפעיל מערכת. מישהי בחרה מסלול, והיא לא יודעת מה מחכה לה..."