שאת אוהבת באמת, ובאמת מי שמולך חשוב לך,
את לא נלחמת כדי להחזיק.
את נלחמת כדי שהוא יהיה שלם, גם אם זה בלעדייך.
אהבה אמיתית היא נטולת אגואיזם.
היא לא שואלת מה יוצא לי מזה, לא מחפשת ביטחון, לא מחזיקה בכוח.
וכמה שזה קשה ..זה נשמע כמעט לא הגיוני.
כי את אוהבת, אז איך את משחררת מישהו שאת אוהבת?
אבל אז את מבינה: אם את משאירה אותו, כשאת יודעת שלא באמת יהיה לו טוב, שאת מונעת ממנו להתקדם,
או כשאת לא יכולה לתת לו את מה שהוא צריך ..אז זו לא באמת אהבה.
זו החזקה. זו תלות. זה צורך.
הוא לא היה חשוב לך כבן אדם.. הוא פשוט היה צורך רגשי.
אבל אם את באמת אוהבת, באמת, את רוצה שהוא יהיה שלם. גם אם זה לא איתך.
וזה טהור. זה בלי אינטרס. זה בלי אגואיזם.
ולפעמים.. זה גם לוקח לך חתיכה מלב.
כי הוא נשבר. אבל לא התעוות.
ובסוף הוא יתרפא, כי לפעמים גם אם זה זמני, אבל ברגעים שהייתם יחד הרגשת שזה מושלם ? זה עדיין שווה כל רגע, כל דקה.
חמישי שמח 🖤 תיהיו טובים .. תנסו לפחות 😶