שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

תובנות באות בלילה

כותבת את עצמי, את המחשבות , הערעורים וכמובן הסטיות .. ולא חסר .
לפני 4 שבועות. יום חמישי, 1 בינואר 2026 בשעה 10:49

אזור הנוחות הוא לא תמיד נעים.
לפעמים הוא כואב, חונק, מתיש.
אבל הוא מוכר. ידוע. צפוי.
ושם, דווקא שם, הכול נשאר תקוע.
אם את נשארת שם, לעולם לא תדעי איך העתיד היה יכול להיראות אחרת.
לא כי לא חשבת על זה.
אלא כי לא זזת.

הצלחה כמעט תמיד מתחילה בפעולה שלא נוחה למישהו אחר.
כשאת יוצאת מאזור הנוחות,
או כשאת עושה משהו שטוב לך אבל לא מתקבל יפה סביבך,
שם מתחילה תזוזה אמיתית.
לא כי רצית לפגוע.
לא כי נהיית קשה.
אלא כי בחרת בעצמך.
מספיק שינוי אחד קטן.
מחשבה אחת שעובדת לטובתך, גם אם היא שוברת ציפייה.
גם אם היא מערערת סטטוס קוו

מחשבה אחת מדויקת מייצרת תנועה.

ותנועה, גם קטנה, מייצרת מציאות חדשה.

 

רובנו חושבים כל יום את אותן מחשבות.
ומה שחשבנו היום, כנראה נחשוב גם מחר.
אותו דיאלוג פנימי. אותם פחדים. אותם הסברים לעצמנו.

אבל מספיק לשנות משהו קטן
וברגע שאת חושבת קצת אחרת,
המנגנון הפנימי מתחיל לפעול אחרת.
את מגיבה אחרת. בוחרת אחרת.
מייצרת סביבך מציאות קצת שונה.

וכאן זה מתחבר.
ברגע שאת זזה, את גם מתחילה לראות.
המילים שאמרו לך בעבר כבר לא מחזיקות.
המעשים נחשפים.
ואת מגלה שלא כולם פעלו מאהבה, אלא מהישרדות.
וזה כואב.
כי את לא עשית שום דבר רע.
רק הפסקת להישאר במקום שנוח לאחרים.
אבל הכאב הזה הוא סימן.
סימן שיצאת מהשבלונה.
שבחרת פעולה אחת אמיצה.
ושמה, במקום שבו לא כולם מרוצים,
את סוף סוף מתחילה לבנות משהו שהוא באמת שלך.

ברגעים כאלה, כשהאדמה קצת רועדת, קורה דבר מעניין.
המסכות נושרות לבד.
לא כי ביקשת. לא כי חיפשת אמת.
פשוט כי לחץ חושף חיבורים חלשים.
את מכירה אנשים לא דרך מה שהם אומרים כשהכול נוח,
אלא דרך איך הם מתנהגים כשלא נוח להם.
כשיש איום. כשיש שינוי. כשאין להם שליטה.
יש מי שנעלם.
יש מי שמאשים.
יש מי שמנסה לנהל אותך דרך פחד.
ויש מי שמפתיע אותך בשקט. ביציבות. בנוכחות שלא צריכה הצהרות.
וזה כואב.
כי את מגלה שחלק מהקשרים שבנית היו מבוססים על תפקיד, לא על אמת.
על מה שנתת, לא על מי שאת.
על זה שהחזקת הכול, לא על זה שמותר לך ליפול.
אבל בתוך הכאב יש דיוק.
חד. לא מתנצל.
את כבר לא צריכה לנחש.
לא לפרש הודעות.
לא להסביר למה את צריכה גבול.
מי שנשאר, נשאר בלי תנאים.
ומי שמתרחק, עושה לך טובה כואבת אבל הכרחית.
וזה אולי השלב הכי בוגר במסע הזה.
להפסיק להיאחז בדמויות, ולהתחיל לבחור אמת.
גם אם היא שקטה.
גם אם היא מצמצמת מעגלים.
גם אם היא משאירה אותך עם פחות אנשים, אבל עם יותר נשימה.

סופ"ש כבר פה 🖤

תהנו.. ותנסו להיות טובים.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י