צללים ומציאות

עוד בוקר מתחיל, והוא במילואים, שומר עליי, שומר על כולנו. זה לא הבוקר הרגיל של הודעות ה"בוקר טוב" שאנחנו שולחים זו לזה, וגם לא הניסיון לשמור על הפגישות הקטנות שלנו לקפה בוקר פה ושם.

אני כל כך מתגעגעת לשיחות שלנו בבוקר, לקול שלו בשיחת הווידאו הקבועה. למרות שהוא רחוק, הוא מצליח להראות שהוא נוכח, דואג ומתעניין, דווקא עכשיו כשהחיים מעט קשים ומאתגרים עבורי.

אני יודעת שזה זמני, ובינתיים אני נשארת חזקה וגאה בו.