צללים ומציאות

כל היום חיכיתי שנדבר. כל רגע שעבר היה כמו נצח, וכל שעון שתקתק רק הגביר את הציפייה. לבי פעם בחוזקה בכל פעם שהטלפון הבהב, תיקווה שנכללת בהודעה חדשה ממך.

כשסוף סוף הגיעה הודעה, הרגשתי כאילו כל האוויר שבעולם נאסף בריאותיי בבת אחת. זו לא הייתה סתם הודעה, זו הייתה ההודעה שלך - אותה הודעה שמחסירה ממני פעימה וממלאת אותי באושר במילים פשוטות.

הלילה החלטתי להישאר ערה, לחכות למה שיבוא. אני שוכבת במיטה, אבל מנוחה לא מגיעה אליי. המחשבות מסתחררות בראשי כמו קישוטים ססגוניים שמתפזרים ברוח. אני יודעת שזה יהיה עוד לילה לבן של שיחות, של מילים שגורמות לציפייה להפוך למציאות.