(שברים של - )
*
חזרתי,
אולי כי חשבתי,
שכאן יש תרופות, תרופה, מרפא, רפואה,
אולי מתוך הרגל,
אולי סתם.
ימים יגידו.
**
אולי, אולי אתם זוכרים אותי?
תהיתם, אולי,
לאן נעלמתי ומה עלה בגורלי?
התגעגעתם אלי? אפילו קצת, מעט,
כמחשבה חולפת על שגעון לא-חולף?
אולי.
***
[אבל לא נראה לי].
****
[מעניין מי ישים לב שפרסמתי משהו שוב.]
*****
חזרתי,
מינוס שורה קריטית בפרופיל,
מינוס חיוך,
מינוס שמחה,
מינוס לב שנשאר במרחק מאתיים קילומטרים ממני,
ובלי מילים לתאר את גודל האובדן.
******
אני יודעת,
אני יודעת שמחר בבוקר יהיה בסדר, ואם לא אז ביום שאחרי. הבלוג הזה, שסופר את הימים בין פרסום לפרסום יספור את הימים שבין הפרסום העצוב הזה לפרסום השמח הבא, כמו שעשה בתחתית העמוד הזה, שעכשיו בטח תעבור לארכיון.
אבל כרגע -
()
*******
קראתי קצת אחורה, דברים שפרסמתי לפני כל כך הרבה - וכל כך מעט - זמן, ולא האמנתי; לא האמנתי שפעם זה היה. שפעם זה היה טוב כל כך.
פחות מעשרים-וארבע שעות "אחרי".
אני פשוט אף פעם לא לומדת.
********
אני מפחדת ללכת לישון.
לפני 17 שנים. 23 באפריל 2007 בשעה 19:38