הפנטזיה הרגעית

בחודש האחרון הייתי תקוע הרבה זמן בנקודה הזו שאני נמצא בה עכשיו.
בלי חיים יושב מול מחשב, מנסה למצוא פתרון זמני לשיעמום הגובר ברחבי הרשת.
וכאשר נכנסים למוד בהייה חסרת תועלת במסך שנמצא מול העיניים אתה בעצם מתחיל בו זמנית לבהות במסך שנמצא בכיוון ההפוך - זה שמשדר תמונות מומחשות של המחשבות והזכרונות שלך אל צידו האחורי של האישון.

בין יתר השיטוטים שלי יוצא לי לשחק רברסי באינטרנט, רברסי למי שלא יודע זה מעין משחק לוח שבא ביחד עם הווינדווס ובעצם אתה יושב ומשחק נגד משועמם אנונימי אחר אי שם בעולם.
וככה קורה שאחרי שני מהלכי פתיחה אני כבר מצליח לנבא את עשרת המהלכים הבאים עד להפסדי המר. ב-90 אחוז מהמקרים אני צודק ז"א מפסיד בסוף בדיוק כמו שציפיתי, במקרים האחרים שאני לא מפסיד זה בגלל שהשחקן השני פשוט לא שיחק טוב.
ואני שואל את עצמי, האם העובדה שאני יודע מה יקרה לא אמורה לתת לי יתרון ולהוביל את הדברים אחרת? מסתבר שלא. כמה שאני מנסה הדברים קורים כאילו נכתבו מראש.

כל המשחק הזה מתערבב לי בסרטים שאני אוכל בהזיות שלי מול המסך.. פתאום עולה תחושה מוזרה, כמו ההוא שצעק "יוריקה מצאתי", צעקתי "צדקתי".. אבל זה יותר כמו "צדקתי .. שיט.."
למה שיט?
בדיוק בנקודה הזו ראיתי את עצמי לפני 10-15-20 שנה.. כשחשבתי על העתיד שלי.
איכשהו היה לי ברור שאני אגיע לכאן, ולא משנה מה עשיתי בשנים האלה, כל נסיונות הבריחה מהגורל הזה היו חלק מהמהלכים הצפויים.. רק שהמציאות היא שחקן לא רע.. המציאות היא לא ילדון שעושה טעויות ונותן לי לנצח מן ההפקר.
המציאות היא שחקן שיודע לשחק בדיוק כמו שחשבתי שישחק, והנה הגעתי לאמצע המשחק אולי כבר יותר לכיוון הסיום.
עדיין לא יכול להגיד שהפסדתי כי זה לא נגמר עד שהגברת השמנה תשיר
אבל אם המשחק הזה ימשיך להיות צפוי כל כך , אני כבר יודע מה יהיה בסוף.

כבר שנים שלא באמת מעניין אותי עם מי יצאת ומי גרם לך לבכות.
כבר שנים שאני מקשיב לכל מה שאת אומרת וחולם שיהיה אחרת.
כבר שנים שאני החבר הכי טוב שבעולם.

FUCK IT !!

כבר שנים שאני רוצה אותך, מתי תביני את זה?

אזהרה - הפוסט הזה לא מעניין.

בעקבות משהו שקרה לפני 10 שנים שללו לי את רשיון הנהיגה לחודש וחצי.
עכשיו אתם בטח אומרים, אה. אז מה חודש וחצי זה כלום, אז תלך קצת ברגל, תסע באוטובוס לא יקרה לך כלום.
מצידי אני יכול להתנחם באלפי השקלים שנחסכים לי על הדלק לחודש וחצי.. בכל דבר יש צד חיובי.
הבעיה היא כזאת, ללכת ברגל... זה לא בשבילי, אני כבר מזמן פטרתי את עצמי מעול ההליכה ברגל, ולחזור לזה עכשיו זה קצת בלתי אפשרי.
אוטובוסים? אפילו אם יש אוטובוסים מתואמים לנכים.. המדינה המטומטמת הזאת לא חשבה עד הסוף, איך אני אגיע לאוטובוס? יש מדרכות לעלות ולרדת, יש דרך ארוכה מהאוטובוס ליעד וכו'..
מוניות? אם היה לי מלווה צמוד או עזרה צמודה כמו עד לפני 15 שנה, אולי זה היה אפקטיבי.
חברים? אני זה שתמיד אחראי על ההסעות בחבר'ה.. יש לי אוטו גדול ואני תמיד מוכן ליציאה. יוצא מזה שאני היחיד עם רשיון ורכב.
עד כאן תיאור הבעיה שלי
ולמה לדבר עם הקיר? המערכת המשפטית שלנו כל כך רובוטית שאין עם מי לדבר.
ואם כבר מדברים עם מישהו זה לא יכול לעזור גם אם הם רוצים לעזור.
ומכיוון שאני די כלוא בבית רוב הזמן עכשיו נשאר לי רק לדבר עם הקירות בחדר.
סורי שהפוסט הזה לא קשור לבדס"מ.. אבל זה כן קשור לעינויים.
רציתי לכתוב משהו נחמד אבל אין לי השראה, רק 4 קירות טלוויזיה ומחשב.. הראש כבר לא עובד, הדמיון הלך לישון.

בזמן הזה שאני תקוע בבית אני שומע שמהפכות קורות, הדאנג'ן נסגר, ימי הולדת ומסיבות במועדונים שונים, אני מדמיין את כולם סוטים להם לדרכם בזמן שאני סותה תה בחדרי הקט.
ואפילו שאני לא ממש מכיר אף אחד אני מתגעגע לכולם.. ו.. נו טוב נתראה בעוד חודש אולי.

נ.ב.
אם הגעתם עד לכאן אתם כנראה ממש משועממים.
נשיקות }{
😄

pink floyd - Wish You Were Here Lyrics


So, so you think you can tell Heaven from Hell,
blue skies from pain.
Can you tell a green field from a cold steel rail?
A smile from a veil?
Do you think you can tell?
And did they get you to trade your heroes for ghosts?
Hot ashes for trees?
Hot air for a cool breeze?
Cold comfort for change?
And did you exchange a walk on part in the war for a lead role in a cage?
How I wish, how I wish you were here.
We're just two lost souls swimming in a fish bowl, year after year,
Running over the same old ground.
What have you found? The same old fears.
Wish you were here.

כל כך הרבה שנים שאני שבע בחיים שלי
תמיד יש את המנצ'יז הקטנים האלה שאתה רוצה משהו שנמצא ממש סנטימטר מקצות האצבעות וכמה שתמתח את היד המקסימום שתוכל זה לגרד עם הציפורן.
אבל חוץ מזה אני שבע, יותר מזה אני מדכא לעצמי את התיאבון כדי לא להיות רעב,
כי מי צריך אוכל כשלא רעבים?
ואז מגיע הדבר הזה שאתה מזיל עליו ריר ומתיישב מולך, הארומה שלו עוטפת אותך אתה כולך מתגרה.. אבל לא! זה לא בשבילך, המנה הזאת היא של מישהו אחר.
ולמרות כל זה, השבוע אכלתי, מה זה אכלתי.. דחפו לי לגרון את הכאפות של החיים שלי,
זה מתחיל ממשהו קטן ומתגלגל, דבר גורר דבר ואז אני מוצא עצמי נענש על משהו שקרה לפני 10 שנים. ופאקינג נענש, שלילת רשיון לאדם כמוני זה כמעט מעצר בית.
אז אני תקוע בבית, במקום שאחד עם קוצים כמוני לא מסוגל להיות יותר מידי שעות רצוף,
חברה מחו"ל שהגיעה לארץ לכמה ימים לא מצאה לה זמן בשבילי לפחות להגיד שלום, וואלה כאפה שניה.
הידידה הכי טובה שלי, לא תבוא לחגוג איתי יום הולדת כי אני כרגע בלי רשיון.. ולמה שמישהו יתאמץ בשבילי?? למה בכלל אני מצפה לזה מאחרים? אני צריך לדעת שאני לא אזכה באותו היחס שאני נותן.. זאת כאפה מצלצלת שלישית..
ואני גם ככה בלי תיאבון מה מאכילים אותי ככה בכוח?
מה פתאום אני אוכל כאפות? מי נתן את ההוראה?

חושבת שאת בשליטה תכנסי למיטה
שליטה מלמטה אלי מביטה
מבט מסיטה אצלי זו שיטה
נותן לך את הכוח לוקח אותך.
את לא מבינה אני פה מחליט
פותח לך מיקרו מתחיל להקליט
תורי להביט אוחז בשרביט
חסר לך שאת לא יושבת על ביט
רוצה לשחק או סתם ניזרק?
אני הרופא מתקרב עם מזרק
הזמן לפנק פתאום משתתק
את כל הכחולים שעלייך בודק.


בואי נתחלף אני מתעלף
הנשמה שלי בוערת כל הגוף שורף
מי כאן מתקלף כולי זיעה נוטף
מחפש את הדרך לא מוצא חוצה עוקף
עכשיו תורי לשלוט אני אוחז בשוט
ואת על ארבע ואותי רוצה לשתות
וזה כואב פחות את מתחילה לבכות
רוצה יותר חזק יותר מהר מכות
והלב דופק אני לא מתאפק
את לא יודעת כמה שאותך חושק
וזה טירוף חושים ולוחשים חשים
קולות של הנאה מכאבים קשים.

ידיים לאחור ירידה אל הברכיים
התקרבי אלי, גב זקוף! אני רוצה שהחזה שלך יתרומם
שיבלטו הפטמות שמבטך יהיה מפוקס אלי.
הנה, ילדה טובה.. תאכלי. בלי ידיים! תאכלי מכף ידי.
עם לשונך תגששי אחר פיסת המזון שבין אצבעותי.
עם שפתייך תמצצי, לא לנגוס ,לא לבלוע. תמצצי.
טוב מאוד, ילדה טובה אני גאה בך.

אני רוצה שתהיי ילדה טובה,תשבי על הברכיים כשאת ליידי.
אבל! אל תהיי כלבה,כלבה זה רע.
תהיי ילדה טובה צייתנית עם מבט בעיניים של כלב עזוב.
אבל אל תהיי כלבה,כלבה זה רע.
אני אזרוק לך כדור ותרוצי להביא אותו בשמחה.
אבל אל תהיי כלבה. כלבה זה רע!
תהיי נאמנה לאדון שלך, תהיי ילדה טובה.
אבל אל תהיי כלבה. כלבה זה רע!
תהיי על ארבע עם קולר ותלכי לצידי.
אבל אל תהיי כלבה!!! אני לא צריך פשפשים.

מאיפה זה בא לי פתאום? אולי זה היה כאן תמיד?
ככה סתם התחלתי לחשוב על מה שמובן לי מאליו
מה אני מחפש? מה חסר לי בכלל?

פרספקטיבה על עולם השליטה !?!?
מי אני כשולט?!?!
אני רוצה לשלוט בך בלי להרגיש שאני שולט.
אני לא דורש אני מבקש, עלייך לציית ללא היסוס.
אני אפילו לא מבקש את צריכה לדעת מה אני רוצה.
את צריכה לדעת מה אני רוצה לפני שאני חושב על זה.
לא רוצה לדרוש, לא רוצה לבקש, לא רוצה לחשוב בכלל
בשביל זה את כאן, לספק אותי.