צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלקת גן עדן

אז לפני 16 שנה עשיתי סיבוב בסצנה, בעיקר בשביל המסיבות, בעיקר בשביל להרגיש מוקפת באהבה וקבלה. חשבתי שזה נשאר מאחורי עד שלפני יומיים פגשתי אותו. החיבור הזה מציף כל כך רגשות ומחשבות שפשוט חיפשתי מקום לפרוק, בעיקר שמאז שחזרתי בתשובה כל הסביבה שלי..לא בדיוק תבין..לא יודעת כמה הוא יישאר, אבל הוא בהחלט פתח לי שער לשביל חדש..
לפני חודשיים. 8 באוגוסט 2024 בשעה 20:16

מורידה את הבגדים להיכנס למקלחת

מסתכלת במראה

פאק, גירסה של דרדסית בגודל מלא...

טוב עוד יומיים זה כבר יהיה שלל צבעים לא רק כחול 🤷

לפני חודשיים. 8 באוגוסט 2024 בשעה 17:42

לבקשתו כתבתי פרק נוסף ביומן, סיכום של החוויה המשותפת כולל נקודת המבט שלי, תחושות ומחשבות..

מוזמנים להציץ לנו לסשן..

________________

 

יומני היקר שלום,
וואו. אני אפילו לא יודעת איפה להתחיל. כל כך רציתי להגיע אליך אתמול כשהכל חד וטרי אבל את שעתיים וחצי שנותרו לישון הייתי חייבת לנצל כראוי.
במהלך השבוע כמעט לא יצא לנו להתעדכן אבל קרו כל מני דברים שבנו את הלילה המושלם הזה.. קודם כל בחיים לא חשבתי שאני אהיה במסגרת 24/7 , לא דמיינתי שזה משהו שאני אוכל לעמוד בו ולהתמסר ולהתחייב אליו..אבל לא ברור לי מה יש בו..זה כאילו אני רואה לו פנימה..עם כמה שאני חשופה מולו, אני מרגישה אותו חשוף מולי לא פחות. אני לא יודעת למה אבל אני מרגישה אליו חיבור עמוק שלא חוויתי אף פעם. ולא, זה לא בגלל הבדידות, כי מאז הגירושין יצא לי לדבר, לראות לצאת ודבר כזה לא היה לי, אפילו לא מאית מזה..

אז מאז הסשן הקודם בראשון הדינמיקה גם בהתכתבות היא בדס"מית ואין דבר כזה לשלוח הודעה בלי המילה "אדוני" - או לפחות לא אמור להיות דבר כזה...
כשפספסתי בפעם הראשונה כמה פעמים שכבר חייבו עונש הוא הורה לי לסטור לעצמי. הוא גם נתן את הרמה שבה זה צריך להיות..רמה 9 (מתוך 10 בסולם סטירכטר) . הרגשתי מנצחת כשהתחלתי לסדר את המצלמה מולי בשביל לצלם לו את ביצוע העונש, ובדיוק קיבלתי ממנו הודעה שאם אני אצלם זה נקודות בונוס. ככה זה חננה שכמותי, מתה על נקודות בונוס..
לפני הסשן הוא הקפיץ לי כמה הודעות ששכחתי לכתוב בהן "אדוני", הוא לא אמר כלום. אבל ידעתי שזה לא יעבור בשתיקה.
בימים בין לבין הוא נתן לי כמה משימות, אחת מהן הייתה להכנס לאתר פורנוגרפי ולמצוא סרטון שמגרה אותי.
עברתי על כמה סרטונים, האמת שהיו כל מיני דברים שהדליקו אותי אבל ידעתי שהוא לא סתם מבקש, אז בחרתי במשהו שהכי קרוב למשהו שאולי בעתיד אני אוכל לעשות..
בחרתי בסרטון של שולטת שמשחקת משחקי גמירה עם נשלטת קשורה פשוקה שכובה על הגב. ממליצה בחום..
במהלך הימים יצא לנו להעמיק בנושא המשמעות של נשלטת, הוא נתן לי להתבונן ולהבין מה זה בעיני נשלטת, צעצוע, רכוש..שלחתי לו סיכומים ומחשבות בנושא ובאמת שהשקעתי, חשבתי והבאתי מספר נקודות מבט וכל מיני היבטים ותחושות פנימיות כשבסופו של דבר מצאתי את עצמי רוצה יותר מכל לקיים את התפקיד הזה בצורה הטובה ביותר.
אני אוהבת הרבה דברים שהוא עושה איתי (את הכל אבל נצטנע קצת), אחד מהם זה שהוא לא כמו השולטים שפגשתי בתור ילדה- לא מנוסים, ילדי כאפות שרק רוצים להוציא את התסכול שלהם ולפרק מישהו מכות (לא אומרת שכולם כאלה, פשוט בכאלו נתקלתי), הוא באמת מעצב אותי, מסביר לי, בונה אותי..הוא לא נותן לי לפגוע בעצמי ולהיות חסרת אחריות, והמתנות האלו זה משהו שיישאר איתי לעתיד ואני לעולם אודה לו על כך כי זה עולם שנורא קל להיסחף וליפול בו.
הגיע הערב. מיום לפני כבר הייתי על קוצים. כל היום ספרתי את הדקות. ידעתי שהלילה אני הולכת להתמודד עם כמה דברים. האמת שהבנתי בוודאות לגבי דבר אחד, אבל לא ידעתי עד כמה הערב יפתיע.
התעכבתי נורא, הודעתי לו בזמן אבל אני הצטערתי על כל דקה משותפת שמתבזבזת ואיך שחניתי את הרכב זינקתי החוצה ורצתי את שתי הקומות עד לדירה שלו.
נתתי לעצמי להסדיר רגע נשימה כדי שאוכל לדבר כאשר אני אכנס.
דפקתי בדלת והלב שלי היה על 200, הכוס רטוב עוד מהדרך..כל הדרך הייתי מודעת בצורה לא נורמלית לתחושה של הרטט של הכיסא בזמן הנסיעה. כל באמפר וכל בור בכביש שחררו אנחה קטנה.
הוא פתח את הדלת ואני שתקתי. נכנסתי בשקט, רוצה לחייך ולקפוץ עליו אבל הולכת בצעדים קטנים, נעצרת לא רחוק מדלת הכניסה. מביטה בו בזהירות ומחכה להכוונה.
הוא הורה לי לשים את התיק והשקית על השולחן, אחר כך העמיד אותי במרחק קטן מדלת הכניסה עם הגב אליה. הצצתי ימינה וראיתי שבמרכז הסלון עומד מזרן גדול והשולחן סלון נמצא לידי באזור הכניסה לבית.
הוא הסתובב סביבי קצת, נישק קצת, בחן..ואז אמר לי "אני אכנס עכשיו לחדר לכמה דקות, כשאני אצא את תיהיי ערומה לגמרי"
הייתה לי תחושה שזה יתחיל בזה.. דיברנו על זה במהלך השבוע..יש לי בעיה עם עירום מאז שלפני שנה עליתי המון במשקל במפתיע, ולקח לי זמן להשלים בדיקות ולגלות את הבעיה ולאזן את זה, אבל לרדת את זה פשוט לא הצלחתי. לאחרונה התחלתי להשלים עם הגוף שלי כשהוא לבוש, אבל עירום?! זו הייתה בשבילי פסגת ההתמסרות. הכנתי את עצמי ביומיים האחרונים לרגע הזה והבנתי שזה מה שהוא רוצה ממני, והבנתי שאם זה מה שהוא רוצה אז מה יעזור לי לתת מסביב?
הוא נכנס לחדר והייתי כל כך מוכנה שהורדתי את הבגדים בזריזות, אפילו קיפלתי אותם והנחתי בצורה מסודרת על השולחן לצד הפאה.
הוא התעכב עוד כמה דק', נתן לי זמן לקבל את זה, להפנים ולבצע.
הוא יצא מהחדר ואני רעדתי. עמדתי קפואה בזמן שהוא הסתובב סביבי ובחן את גופי העירום, החשוף, המבוייש. למרות הבושה הרגשתי שלמה עם זה, סה"כ זה בשבילו..
הגיע הזמן לתפעל את הרי-דקורשיין של הסלון. הוא שלח אותי למזרן לעמוד על 6. ואז הוא אמר לי "אני הולך לזיין אותך בתחת היום. האמת, אני הולך לזיין אותך בתחת עכשיו.."
יומני היקר..כבר ציינתי שהוא מושלם ושהוא קורא לי את המחשבות? הוא לא ידע שכבר יומיים שאני בודקת על זה..תמיד הפחיד אותי לנסות. גם בגלל הכאב, אבל בעיקר כי פחדתי שזה יצא..לא נקי ולא ידעתי מה עושים. אז ביומיים האחרונים שאלתי והתחלתי לבדוק איך עושים שיהיה בטוח ל..אבל עוד לא יצא לי לנסות.
מצד אחד התרגשתי מלראות שוב איך הוא קורא אותע, מצד שני פחדתי מוות שתהיה פאדיחה..קצת בחשש אמרתי לו "אדוני"..אבל לא התכוננתי לזה.." הוא היה בדרכו לחדר להביא חומר סיכה ופשוט אמר לי תוך כדי הליכה "סתמי לא שואל אותך" ואז התרכזתי שוב בהבנה הפשוטה שאני שלו והוא יכול לעשות מה שהוא רוצה ומה אני בכלל מתערבת?!
שתקתי ועשיתי מה שהוא אמר. הוא חזר וירד מאחורי על הברכיים. רעדתי. תמיד שמעתי שזה כואב נורא. וואלה לא צחקו. עם כמות יפה של חומר סיכה אבל בלי הרבה הכנה הרגשתי את הזין שלו נדחף פנימה ואני צרחתי. הוא התחיל לזיין אותי, לא מהר מידי בהתחלה אבל בקצב הולך ומתגבר..המשכתי לצעוק והוא שאל אותי מה עוצמת הכאב "7-8!!" קצת חזק יותר "9-10 !! 9-10!!" הוא לא עצר..ולמה שיעצור מה זה מילת ביטחון? אז כואב.. החיים קשים..

הוא החזיק אותי כמו כלי והמשיך לזיין אותי, מכוון אותי לזווית שהוא רוצה באותו רגע
אחרי כמה דקות של כאב זה התחיל לכאוב פחות ופחות ונעשה אפילו נעים..
עוד קצת ואז הוא עצר. יצא החוצה ובהפתעה משך אותי מהשיער לעמידה והמשיך למשוך אותי מהשיער עד למקלחת.
ואז זה הגיע "עכשיו..יהיה העונש על כל ההודעות ששכחת לכתוב 'אדוני' בהן.."
הוא פתח את המים והמשיך בהסבר על העונש עצמו "עכשיו את תשתפי טוב טוב את הזין עם סבון..ואז..את זוכרת שזיינתי לך את הגרון ועצרתי כשהייתי צריכה להקיא? עכשיו אני לא אעצור.. מקסימום תקיאי.."
אני יודעת שזה היה אמור להיות עונש והייתי אמורה לחשוש, וזה לא שלא, פחדתי בדיוק כמו לפני שהוא זיין אותי בתחת. פחדתי להחנק, פחדתי להקיא, פחדתי שיכאב..אבל היכולת שלי להמשיך בתוך הפחד הולידה ריגוש שלא חוויתי בחיי..הפחד הזה שאב אותי..חירמן אותי..הצמרמורת של תחושת חוסר האונים עברה משורשי השיער, לאורך עמוד השדרה שלי ועד הכוס שלי. התיישבתי על הרצפה למולו ושטפתי טוב טוב את הזין והביצים שלו..אחרי שהכל היה נקי, פתחתי פה גדול והוא התחיל לזיין לי את הפה..הוא לא צחק, הוא לא עצר..רק כשממש נחנקתי וזזתי מתוך אינסטינקט הייתה עצירה של מאית השנייה שמיד תיקנתי והחזרתי את פי למקומו..אני לא יודעת כמה זמן זה היה..אבל הכאב גרון שיש לי היום גורם לי גאווה (:
אחרי זמן לא ידוע (באופן כללי אני מאבדת לחלוטין תחושת זמן כשאנחנו יחד) הוא עצר ופתח שוב את זרם המים.
הוא הסתכל עלי, מלאה רוק וטיפטיפה קיא (דאגתי לא לאכול כמעט ובכלל לא מהצהריים למזלי) "עכשיו תשטפי טוב טוב את התחת..וכדאי לך לשטוף טוב"
הבנתי למה הוא מתכוון, ולא כי אני כזה בקיאה בתחום, אלא פשוט בתוך הנטייה שלי להיות "חביבת הכיתה" ניסיתי לעשות שיעורי בית ולמצוא דברים שיכולים לשמח אותו והתכוונתי לנסות את זה, רק לא ידעתי אם כדאי, אם צריך לבקש רשות, אם פשוט לעשות את זה כשאני שם למטה..
ופתאום שוב הוא קורא לי את המחשבות ונותן לי לעשות בדיוק את מה שרציתי..
זאת הייתה הפעם הראשונה שעשיתי דבר כזה ולא כל כך ידעתי מה לעשות, ניסיתי לזרום עם התחושה, להרגיש אותו..שלחתי יד אחת קדימה לשחק עם הזין והביצים שלו, עם היד השנייה נעזרתי לקחת נשימות מידי פעם..
זה קטע..אני יודעת שבתיאוריה..אם ידברו על סיטואציה של לתת למישהי לשבת ערומה על הרצפה במקלחת וללקק חור תחת, זה יכול להישמע לא משהו (למרות ש..read the room..סביר להניח שפה יתחברו גם לתיאור הפשוט) אבל לשמוע אותו גונח, נהנה..זה רק מחזק לי את הרצון להמשיך.. לעשות עוד..
כשהספיק לו ממשחקי הלשון שלי הוא הסתובב ודחף לי עוד פעם את הזין לגרון, הפעם זה היה קצר יותר..
האמת שפשוט מכל הכאבים הכאב בברכיים מהרצפה הכריע אותי ובלי לשים לב אפילו נעמדתי. למזלי הוא גם רצה כבר להחליף אווירה. נשטפנו מכל מה שהלך שם והתנגבנו. הוא אמר לי ללכת לסלון, לשכב על הגב עם הראש לכיוון הדלת הלכתי ונשכבתי כמו שהוא אמר. כבר לא היה איכפת לי מכלום בשלב הזה. הייתי מוכנה כבר להכל.
מסתבר שלא רק אני לוקחת ברצינות את האינטראקציה מחוץ לסשנים עצמם 😃
יומן יקר תקשיב ותקשיב לי טוב, אם נקביל יחסי שליטה לזוגיות, זו המחווה הרומנטית הכי יפה שיכולתי לדמיין 😍
אז נכון הסרטון ששלחתי לו שמדליק אותי? שומע יומנצ'ו? המלך הזה ארגן שחזור, עם תוספות אהובות וקצת חירות אומנותית..אם אתה שואל אותי? התעלה פי אלף על פורן האב..
דבר ראשון הוא התחיל בכיסוי עיניים, לאחר מכן הוסיף אוזניות עם מוסיקה מרגיעה כזאת של מדיטציה (שבאופן אישי, אני פחות מתחברת, אבל גם ככה הן נפלו מאוד מהר, גם כל פעם שהוא החזיר).
לאחר שהייתי מנותקת מהמציאות הרגשתי משהו עוטף את הקרסול שלי, ואז את הקרסול השני..שוב זה חזר..הפחד הזה..הפחד הכל כך מוצדק הזה מהלא נודע..הבנת חוסר השליטה שלך שמביאה איתה קוביית קרח דמיונית מהעורף עד כפות הרגליים, אך עם הפחד מגיעה גם סקרנות..ציפייה..
הרגשתי שרשרת מתכת נוגעת לי ברגל, לא שראיתי, אבל המח עשה את ההקשר מתוך הסיטואציה..
הרגשתי את הרגל נמתחת עד כמה שניתן ואז את אותו התהליך לרגל ימין..ואז הידיים..מצאתי את עצמי פרוסה לפניו מחוברת למציאות שלנו בהקשר הפיזי בלבד..לא רואה ולא שומעת.. אחרי כמה רגעים מותחים הוא החל להסתובב סביבי והתחיל להצליף בי עם השוט זנבות (כבר דיברנו על זה שזה הפייבוריט שלי. משהו במגע של העור לעור פשוט נעים לי..והצליל..אווו הקול של הצלפה של שוט זנבות..טוב נחזור לעיקר).
הוא לא השאיר שום מקום מקופח, החזה, הירכיים, הכוס..כיסה את כולי במגע הקסמים שלו עם השוט ואני נאבקתי עם הגפיים הקשורות מנסה להתקפל ולהגן ללא הצלחה..
אני חושבת שהיו עוד דברים, אבל אם לומר את האמת, השלב הזה כבר היה כל כך אופורי שכבר התחלתי להיות מטושטשת ורק התענגתי על התחושה..
עכשיו זה הרגע יומן יקר שאני איפשהו נהנת להרגיש קצת קטנה ותמימה, כי הידע שלי הוא דיי מצומצם ואיפשהו, זוכר שהזכרתי את "סינדרום הבתולה" שיש לי איתו, אז זה ממש עוזר לזה..אני מאוד אוהבת את זה שהבדס"מ שלי הוא רגשי..אני אוהבת את זה שאני קשורה אליו ולא צריכה להיכנס לדמות אלא באמת בכל ליבי רוצה שיהיה לו טוב, נעים וכיף..וכשהוא נהנה זה נותן מרים אותי מעל כל פחד, מעל כל בושה, מעל כל כאב..אני לא חושבת שהייתי מסוגלת להגיע למקומות שאני מגיעה איתו אם הייתי צריכה "להיכנס לזה" במיוחד..
אז בחזרה לחוסר ידע, אני לא יודעת איך זה נקרא אבל אני יודעת שזה לא ויברטור כי ויברטור זה זה שנכנס פנימה נכון? אז זה נראה קצת כמו מיקרופון וזה רוטט (חזק מאוד!) אז זה..לא שראיתי באותו רגע, פשוט ראיתי אח''כ..
הרגשתי את הויברציה רגע לפני המגע בפועל וידעתי שזה הולך להיות הלילה שבו אני אגמור מול אדם אחר מזה מעל ל6 שנים (טראומה קטנה שזה לא הזמן להיכנס אליה יומני היקר, אבל כן מעל 6 שנים גומרת רק עם עצמי וממש לא היה לי בתכנית לשנות את זה מיזמתי, אבל לו הייתה תכנית אחרת..)
הוא הצמיד את הרטט לכוס שלי והרגשתי את האנרגיה מתפוצצת לי בגוף..חשמל עבר לי בכל הגוף וכל השרירים שלי התכווצו.
לא עבר הרבה זמן עד ששאלתי אותו אם אני יכולה לגמור או שאני צריכה לשאול, פשוט ראיתי את זה בכמה סרטים בימים האחרונים, ככה אני- משקיעה בהשכלה 😅
הוא אמר לי שאני אצטרך לבקש רשות.
תוך ממש דקה או שתיים הרגשתי שזה מתקרב, בקושי יכולתי לדבר, בלחישות הוצאתי "אני קרובה.." "כמה קרובה?" "8 וחצי " סיננתי מבין השיניים, כמעט ולא נושמת.. "את יכולה לגמור "
זה לקח עוד קצת זמן כי מתוך ההשתוללות הזזתי מהמקום, אבל הוא איפס את זה מהר ולפני ששמתי לב גמרתי פעם ראשונה..אבל הוא לא עצר..אחרי מה שהרגיש כמו ממש כמה שניות עד דקה הרגשתי עוד אורגזמה מתקרבת אבל הפעם היא הייתה פי כמה...כל תא בגוף שלי התכוון עד שגמרתי בהשפרצה מעוררת השראה..הרגשתי שלולית סביב האגן וכל הגוף שלי נרפה..הוא כיבה את ה..דבר הזה..ולקח עוד צעצוע מהמלאי..אני לא יודעת בדיוק מה זה היה, אבל זה הרגיש כמו פס עור יחיד, קצת יותר קשיח מהעור של השוט זנבות , כמו מן מיני שוט (הכל מבוסס תחושה, העיניים עדיין מכוסות כל הזמן הזה)..הוא הצליף בי בחזה , בידיים, ביריכיים ובכוס ואני התפתלתי בזמן שנגיעות הכאב מתמזגות עם העונג העצום שהגוף שלי כרגע חווה..
הוא עצר והחליף לצעצוע נוסף..בשלב הזה התחלתי לחשוב שאני לא ראויה לכל הטוב הזה.. הרגשתי שהוא עושה בשבילי יותר מאשר בשבילו..
הפעם הוא בחר בויברטור, כזה עם התוספת הזאת עם הרטט לדגדגן..אישית - אף פעם לא כזה התחברתי לויברטורים, סליחה למי שיחלוק עלי, אבל אין תחליף לזין..
זה לא שזה לא היה נעים..אבל העדפתי אותו פי כמה וכמה..
ואז, בפעם המיליון, כאילו שהמחשבות שלי חשופות לפניו כמו גופי העירום, הוא עצר, תפס אותי, משך אותי טיפה למטה כדי שיוכל לפתוח לי קצת יותר את הרגליים ואז הוא זיין אותי..כמה התגעגעתי לזין המושלם שלו.. כאילו הוא עוצב במיוחד בשבילי..כל כך יפה..כל כך טעים..
התענגתי על המגע שלו
תוך כדי הוא תפס אותי בציצי ומעך אותם כאילו היו מפלסטלינה..
בשלב הזה הכיסוי כבר עף אבל ידעתי שהמטרה הייתה שלא אראה אז נשארתי כל העת עם עיניים עצומות. אז שאלתי אותו אם אפשר לפתוח, רציתי לראות אותו מזיין אותי..
פתחתי את העיניים..כל כך יפה..הכי יפה בעולם..
השיער, תווי הפנים..הזיפים הגבריים האלה..הגוון המדויק של העור שלו, קו הלסת ועצמות הלחיים, האף נטול הפגם ו.. העיניים..העיניים הכחולות האלו שאני יכולה לטבוע בהן..אני מסתכלת על הדבר היפה הזה ומבינה שאני זו שזוכה להרגיש אותו בתוכי עכשיו..כמה ברת מזל שאני..
הוא עצר ויצא, שחרר את השרשראות והפך אותי. הוא כיוון אותי וחדר אלי..הוא המשיך לזיין אותי על שש ותוך כדי התעלל בי (דיי באכזריות יש לומר), נראה שהוא ממש נכנס לזה..מעיכות, מכות ואני דיי בטוחה שהיו שם גם נשיכות.. אני צורחת והוא צוחק..זה היה אחד השיאים שבהם הרגשתי את עצמי מגיעה למקום גבוה פנימי..הכאב היה עוצמתי..10 ומעלה כאילו, אבל שמעתי והרגשתי אותו נהנה והרגשתי איך אני רק רוצה עוד..רק תעשה בי מה שנראה לך לנכון..
הוא עצר, השתמש באחד מהצעצועים, משהו מעץ, היה גם מקל..כבר הייתי ממש מטושטשת..חזר וזיין אותי..מהר..חזק..עד ש..הוא העיף מבט אל השעון וראה שתכף אני צריכה לחזור..שכבתי על המזרן.
הוא התיישב על הספה ואמר לי לבוא לשים עליו ראש על הברכיים "כמה זמן את חושבת שעבר?" הוא שאל "לא יודעת..חצי שעה?" עכשיו אני יודעת שבדיעבד כשקוראים את כל זה זה נשמע מופרך..אבל בתוך כל זה איבדתי לחלוטין חיבור למציאות..מה אני אגיד..הזמן טס כשמתענים..
אני לא הכרתי את הקטע הזה של האפטר קר..כבר ציינתי שבהיכרותי הקודמת בתחום השולטים שהכרתי היו לא מנוסים (בלשון המעטה)..זו חוויה שמילים לא יוכלו לתאר..הרגעים האלה שהנשמה חוזרת לגוף (החבול) בעדינות..זה הדבר הזה שהופך (לי) את הסשן מתפיסה רגשית של אלימות לתפיסה של חיבור, חיבה, עונג.. ברור שמרגישים את ההנאה תוך כדי, אבל זה לא מובן מאליו רגשית לקבל מכות והשפלות במשך שעות ופשוט להמשיך בחיים, אז האפטר קר נותן בדיוק את הליטוף שסוגר את המעגל הפיזי- רגשי המטורף הזה שחווים בסשן..
דיברנו קצת תוך כדי על דברים מחיי היום יום כמו תזונה וכושר וזה הרגיש כמעט נורמטיבי, כאילו אם נשים בצד את זה שאנחנו ערומים ואני יושבת לרגליו.
ואז הוא ביקש שאני אביא את החומר סיכה ואשים קצת על האצבעות ואעשה לו ביד, אבל לא עכשיו טירוף, אלא בעדינות..אני כל כך אוהבת את הזין הזה שממש התענגתי על זה..אחרי כמה דקות הוא נתן לי למצוץ לו ומהספה חזרנו למזרן.. כנראה שלא ממש היינו אפטר 😅
הוא ביקש שאני ארכב עליו ואני שמכורה אליו התיישבתי על הזין שלו בשמחה..אני לא כל כך בכושר אבל נתתי את כל מה שהיה לי..רוצה ממנו עוד ועוד..קרוב יותר..עמוק יותר רק תן לי להרגיש עוד ממך..
הוא ראה שהכוחות שלי נגמרים ואמר לי "לא להתעייף..עוד.." ואני נתתי כמה שרק הצלחתי עד שהוא ביקש שארד לבין הרגליים שלו ואמשיך למצוץ לו..אחרי כמה דקות שהתענגתי על השילוב של הטעם שלו ושלי יחד הוא ביקש שאשב לו על הפנים ונעשה 69..
היה בערך בסשן הקודם, אבל זה עדיין היה עם הגבול, שכרגע נראה לי מגוכח, של להישאר עם בגדים אז לא בדיוק..ככה שזו הייתה הפעם הרשמית הראשונה שלי שעשיתי 69 (סינדרום בתולה כבר אמרתי?) וזו חוויה..אין מה עשיתי שמגיע לי כל הטוב הזה?!
הוא סימן לי עם היד לרדת וביקש שאשכב על הגב..הוא רוצה לזיין אותי שוב בתחת.. האמת ששמחתי, זה היה דיי כיף אחרי שהכאב למות של ההתחלה ירד לאט לאט בפעם הקודמת..
אחרי מספר כיוונונים (בשלב הזה הגוף שלי מפורק כבר האיברים קצת פחות ממושמעים) הוא חדר אלי ואני בעיקר נהנתי מלראות אותו מעלי...אחחח היופי הזה..אין על היופי הזה.. כאילו מה הסיכוי לקבל שולט מנוסה, מבין אותך ואת הנפש שלך בצורה מדהימה, סקס מדהים כאילו ברמות וגם חתיך כאילו ברמות של..לא יודעת של מה, חתיך ברמות..

הוא שאל אותי אם זה עדיין כואב ואמרתי לו שמשמעותית פחות, ואז הוא שאל "מתי זיינו אותך בתחת בפעם האחרונה?" חייכתי אליו ועשיתי "לא" עם הראש. "מה לא?.. זאת הייתה הפעם הראשונה שלך?" המשכתי לחייך ועכשיו הנהנתי לחיוב..ידעתי שזה היה מרשים.."וואי אם הייתי יודע לא הייתי כל כך אגרסיבי..הייתי בטוח ש.." והלב שלי נמס..רגע של רגישות נחשף.


הסתכלתי לו בתוך העיניים והרשתי לעצמי לימס..קצת נכנסתי למצברות רומנטי עם עצמי בראש..
פתאום משום מקום הוא מרים את היד שלו באויר ו..טראח! סטירת לחי כואבת כאילו בדרגה 10. הלם. עוד לא התאוששתי וטראח! אחת מהצד השני, לא פחות כואבת..
אולי בגלל שסטירות מאז ומעולם מקושרות לי עם עונש, כולל בתוך הדינמיקה בנינו..אולי בגלל זה זה לקח אותי למקום פחות טוב פתאום.. ניסיתי לשמור על קור רוח כי ידעתי שהוא לא באמת רצה להעניש אותי על משהו, אבל עדיין התת מודע שלי כבר התחיל לברוח..ובמצב הלא אידיאלי הזה כשהמח סאבית שלי לא מרוכז הוא ירק עלי, פעמיים..פה כבר דמעות החלו לנזול בעדינות..לא עצרתי אותו, למרות הכל רציתי שהוא יהנה..אבל אני כבר הייתי קצת מנותקת. ניסיתי לחזור ולהתרכז, אבל הצלחתי חצי קלאץ'..אחרי עוד כמה דקות הוא סיים איתי, יצא ונשכב לידי. הסתכלתי עליו וחייכתי "אני לא יודעת מה התכנון שלך הלאה, אבל..מילת ביטחון..זהו אני מפורקת.."
הוא חייך "אין תכנית אבל אין בעיה.."
הלכנו למקלחת ודיברנו רגיל. מבין הדברים דיברנו על זה (אה כן יומנצ'ו אנחנו לא זוג והנחת הייסוד היא שלעולם לא נהיה, תעקוב) על זה שלמרות שלא נהיה זוג..ואנחנו לא יודעים אם הקשר בנינו ימשיך עוד שבוע, חודש או שנה וברור שזה יהיה קשה כשזה ייגמר..אבל אם הימנעות מהקושי הטמון הפרידה העתידית מצדיק לוותר על כל מה שהיה הלילה - ממש לא..
אני כבר לא זוכרת על מה דיברנו שם במקלחת אבל היה נעים..אחר כך הלכנו לסלון ולקחנו לשתות, הוא הכין פופקורן וחתך מהעוגה שהכנתי לו (יווווו איך שמחתי שהוא אהבבב.. ניסיתי להישאר קולית ולא לשאול אבל ממש עניין אותי)
הלכנו לכיוון הספה ואני באתי להתיישב על המזרן "את יודעת..אמרת מילת ביטחון, הסשן נגמר, את יכולה לשבת לידי על הספה.."
ישבנו ודיברנו וצחקנו.. והאמת שהייתי צמאה לזה
זה נכון שהוא שולט מדהים וחוויית השליטה שלו היא מקיפה פיזית - רגשית - נפשית עוד רגע רוחנית, אבל כל החיבור הזה התחיל מהיכרות ונילית..שהבן אדם שהכרתי שם היה כל כך מקסים ומתוק וחמוד שהלב שלי נפתח אליו ונקשר אליו וזה היה הבסיס ליכולת שלי להתמסר אליו בצורה מדהימה.
והתגעגעתי לגבר הזה שאפשר לצחוק איתו וקצת לשים עליו רגליים ולדבר איתו על חוויות מגיל ההתבגרות ושטויות שעשיתי
האווירה הקלילה העבירה ממני את התחושה הקצת כבדה שסיימתי איתה את הסשן, ידעתי שלא נשאר לי הרבה זמן, כבר הארכתי פעם אחת את השעות של הבייביסיטר להערב..
קמתי מהספה ומשכתי אותו למזרן, שמתי עליו ראש והמשכנו לדבר, אני הייתי לבושה, מוכנה ללכת, פשוט נמנעת בתוקף, והוא עוד ערום ומושלם כהרגלו..
זה היה מאוד מטעין להרגיש את החום הזה..הוא ביקש קצת מסאז' באיזו נקודה לא רחוק מהעורף ועשיתי לו בכיף. אחרי כמה דקות פשוט חיבקתי אותו. לא רציתי שזה ייגמר. אבל ידעתי שהגיע הזמן ללכת, מה גם שלצערי הרב אני לא יכולה להרדם אצלו..
אחרי כמה דקות שספגתי את הרגע עם הגבר המדהים הזה בין הידיים שלי קמתי והתכוננתי ללכת. הוא קם אחרי וליווה אותי לכיוון הדלת.
הגענו כמעט לדלת והוא עמד מאחורי התחיל להתחכך בי..ואני כמו מכורה אמיתית לא יכולה להגיד לא לסם שלה.."אם לא היה את הגרביון הזה הייתי דוחף לך אותו עכשיו.."
הפשלתי את הגרביון ואת התחתונים והתכופפתי, נשענתי עם הכתף על קיר דק' שמפריד בין הכניסה למטבח והתכופפתי עד שאצבעות הידיים נגעו ברצפה..הוא התקרב ודחף אלי שוב את הזין שלו ואני התענגתי על התחושה..עד שהרגשתי שהכתף שלי כבר לא עומדת בסיטואציה ונאלצתי לסיים. נפרדתי ממנו לשלום לבערך ל20 שניות עד שהתקשרתי אליו לליווי לרכב. נכון שהוא גר באזור מאוד בטוח, אבל עדיין 2 וחצי בלילה זה לא בדיוק השעה הכי סימפטית ביום לעשות סיבוב ליד בית עלמין..
עליתי לרכב לא מעכלת את החוויה..ויומן יקר..כל מה שכתבתי פה..ויצא פה פאקינג מיני רומן אירוטי..אני בטוחה שיש הרבה שנבלע מתוך הטשטוש ואבדן הקשר למציאות שהייתי נתונה בו..
בגדול כאן זה נגמר יומנצ'ו
אבל אל תדאג, ניפגש בקרוב ממש, כבר קבעתי עם הבייביסיטר לפעם הבאה 😁

לפני חודשיים. 8 באוגוסט 2024 בשעה 16:18

אישית, אני חושבת שזה מאוד נחמד מה שאיראן וחיזבאללה עושים..

מי לא אוהב הרבה טיזינג לפני שמזיינים אותו?

לפני חודשיים. 7 באוגוסט 2024 בשעה 23:53

הלוואי והיו לי כוחות בגוף לכתוב בפירוט, אבל זה יאלץ לחכות למחר..

מה שכן אני יכולה לומר בוודאות זה שמה שהלך בשעות האחרונות לא היה מבייש סרט באורך מלא בPornHub ולאחרונה אני מהצופות המתמידות שלהם בקטגוריית הBDSM (למטרות מחקר כמובן).

 

וואו.. פשוט וואו..

לפני חודשיים. 7 באוגוסט 2024 בשעה 14:01

עוד קצת. רק עוד טיפה ואני אעלה במדרגות ואדפוק בדלת. הוא יפתח ואני אכנס. אני אסתכל עליו בעיני העגל המבויישות הירוקות שלי ואומר לו בשקט "התגעגעתי אליך אדוני"

 

ואז..

ואז...

וזה היופי..אין לי מושג מה אז..זה שלו ❤️

 

 

 

אבל אל תדאגו אני אהיה כאן לספר לכם מה היה אז 😉

לפני חודשיים. 7 באוגוסט 2024 בשעה 6:15

תוך כדי סידורי הבוקר ופיזור הילדים הוא משיב לי על ההודעה שלי "בוקר טוב קטנה" ושולח לי תמונה חד פעמית. אני יודעת מה יש בה. מנסה לעשות את הכל מהר עוד רגע בועטת את הבנות אל מעבר לדלת הקייטנה.

 

נכנסת לאוטו ומסדירה נשימה..לוחצת על הורדה..פתח..

 

והנה הוא..מושלם..זקור ויפה כל כך...

אני נזכרת בטעם שלו ורטיבות מציפה את הפה שלי ברוק ואת הכוס שלי בנוזלים..

 

מחכה לערב להרגיש אותו כבר

איזה יום ארוך זה הולך להיות..

לפני חודשיים. 6 באוגוסט 2024 בשעה 21:58

סוף סוף מחר אני אראה אותו שוב

אני כבר על קוצים 

עברו רק יומיים אבל זה הרגיש הרבה יותר 

סופרת את הדקות 

לפני חודשיים. 6 באוגוסט 2024 בשעה 18:38

אני גרושה. חרדית (חוזרת בתשובה). אמא ל3 קטנים במסגרות חרדיות. פאה וצניעות ואף אחד לא יכול לנחש בסביבת היום יום שיש לי מחשבה סוטה ולו הקטנה ביותר בראש עטור הפאה שלי.

 

ואז שם בעמידת שש על השטיח שלו, ביקשתי בנימוס משהו לשתות. הוא ניגש באדיבות האצילית שלו שאני כל כך מעריכה אל המטבח והביא לי כוס מים.

התרוממתי על הברכיים, כיסיתי עם השמלה את הישבן החשוף ובשיא הטבעיות "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו " ולגמתי לרוויה מהמים.

 

הוא עמד בצד מביט בי "את הרגע..?"

 

"כן..אבל זה שהכל נהיה בדברו..בסופו של דבר גם זה שאני כאן - זה בדברו..'

 

וככה פתאום הבנתי שתמיד אני בדיוק איפה שאני אמורה להיות. 

לפני חודשיים. 6 באוגוסט 2024 בשעה 3:36

היו כמה שניות אופוריות בבין לבין

ישבתי על הרצפה והוא מולי עם יד אחת בשיער שלי ואני מסתכלת עליו עם העיניים הירוקות שלי שהוא אוהב, מחייכת...

"אפשר לשאול שאלה אדוני?"

"כן קטנה" הוא ענה לי עם החיוך המתוק שלו, העיניים הכחולות שלו עלי (רק בשביל הגנטיקה המבטיחה שלנו יחד צריך להביא צאצא משותף).

"מה כיף בלהכאיב למישהו אחר? אני מבינה את הצד שלי..אבל מה כיף לצד המכאיב? אף פעם לא הצלחתי להבין.."

 

הוא חייך, משועשע מהשאלה.

הוא תפס את הציצי שלי ומעך אותו חזק בפתאומיות.

העיניים שלי נפערו לרווחה מישירות מבט מבוהל היישר אל תוך שלו תוך שבוקעת מגרוני אנקת כאב רועשת.

"בגלל זה קטנה שלי.. בדיוק זה.." אמר בנחת עם החיוך המושלם שלו..

אני חושבת שהבנתי..

לפני חודשיים. 5 באוגוסט 2024 בשעה 15:23

האמת שהפוסט הקודם נכתב אתמול לבקשתו ולעיניו. העלתי אותו לכאן בשביל רקע על מה שתאכלס עובר לי בראש.

______________

 

זה קשה. נכנסתי לראות משהו בפרופיל שלו. יש לי נטייה בזמן היכרות עם פרטנר פוטנציאלי לנסות למצוא כל מידע זמין עליו, לנסות להבין ממה שראיתי הלך מחשבה, מניעים, כפתורים לפעולה..

 

נכנסתי וראיתי אותו מחובר. הידיעה שהוא עדיין מחפש בת זוג שורפת לי. 

זה לא שאחרי פגישה אחת אני בטוחה שאני רוצה לבלות איתו את שארית חיי, אבל זה צובט לדעת, שלפחות מנקודת המבט שלו, אני לעולם לא אוכל לתת לו את מה שהוא צריך לזוגיות "על אמת".

 

יש בי תקווה מסויימת שאם נמשיך ואני אמשיך להרגיש כמו שאני מרגישה, הוא יצטרף אלי לפחות לבחינה של הפוטנציאל.

מרגישה קצת כמו בתולה והראשון שלה. תחושה חסרת פרופורציה שלא יהיה אף אחד אחר שישתווה לו אף פעם.