חלקת גן עדן

אז החלטתי להיפתח להיכרות. אמרתי ננסה את מזלי..

אז מה אני מחפשת?
מערכת יחסים זוגית על כל המשתמע, להכיר להינות, לצחוק, לחוות חוויות משותפות, לגדול יחד, שנהיה חברים הכי טובים וגם להתאהב - וכל זה עוד בחלק הונילי.
מעבר לכך, יחסי שליטה עם שאיפה ל24/7 (שולט, לא מחפשת נשלט או סוויטץ' שמצפה שיום יבוא ואני אקח את המושכות)
שליטה מנטלית גם מרחוק ושליטה פיזית בקרוב קרוב 😊
אובייסלי לא נשואים/ במערכת יחסים.
מעוניינת לבצע היכרות ונילית לפני שמתקדמים לחקור את הצד הבדס"מי..אם תנסה לברר כמה עמוק הגרון שלי לפני שאתה מכיר אותי אולי אני אענה, אבל שם בערך ייגמר העניין שלי בך.

מי אני רוצה?
חוש הומור חובה. סרקסטי וקליל, פתוח מחשבתית, סוציאלי וחברותי. מונוגמי (לא פתוחה לפולי בשום צורה אין טעם לנסות לשכנע). אני אישית חובבת מסיבות בדס"מ אז אשמח שיהנה להיות פרטנר אליהן (כי לא סביר שאלך בלעדיו). נהנה מרביצה אקראית בבית. האמת שמעדיפה לא דתי אך מכבד את הצד הדתי שבי ומה שהוא כולל ולא כולל). חובב ילדים (יש לי 3 שתמיד נמצאים).
גיל 30-40
מראה גברי
גובה מעל 175 (מעל 180 זה בונוס, אין גבול עליון)
אין לי כזה טעם ספציפי
זה או שעברה לי צמרמורת בגב כשראיתי אותך או שלא...

עריכה - הכי חשובבבב

מאזור פרדס חנה 

לא רוצה להעביר 50% ממערכת היחסים בנסיעות 😬

אז אם יש מישהו שזה מדבר אליו אז..היי 🙂

היה תהליך שלם שלא אלאה אתכם בו שגרם לי לחשוב על מה יקרה אם אני אמות בזמן הקרוב (מאוד מלנכולית כשאני עייפה)

קודם כל חשבתי על שני חברים טובים שבא לי שיארגנו מסיבה מטורפת לזכרי. עם צ'ייסרים של סאטרן קומפורט חינם לכולם.

דבר שני חשבתי על זה שאני לא זוכרת מי היה האהבה הראשונה שלי תאכלס, וזה גם לא משהו בר שינוי. אבל איזה באסה אם האהבה האחרונה שלי תהיה מישהו שלא אהב אותי חזרה. 

אז רק למקרה ש..אולי אני כן אאפשר לעצמי את האופציה להכיר..

אז עליתי לקחת את הכרטיס.

הוא פתח את הדלת ואני נכנסתי ונתתי לו נשיקה קטנה על השפתיים ופתאום עצרתי "סליחה, הרגל.." אמרתי והוא חייך.

דיברנו קצתבעמידה במטבח, הוא בדיוק הכין פופקורן שזה אחד הדברים שאני הכי אוהבת בעולם. עברנו לשבת על הספה, לדבר ולנשנש פופקורן.

אחרי כמה זמן הוא ראה אותי מציצה בשעון ושאל אם אני מוגבלת בזמן.

"אני פשוט צריכה להיות ברעננה עוד ארבעים דקות"

"מה יש לך ברעננה?"

"האמת שאני רק שמה את הרכב ומשם אני וחבר נוסעים ברכב אחד לתל אביב"

הגבות עלו למעלה וחיוך קטן של הבנת הסיטואציה על שפתיו "תל אביב?"

"לוציפר" חייכתי 

"לא חשבת שהתארגנתי ככה בשביל לאסוף כרטיס אשראי נכון?"

נעמדנו והתחבקנו חיבוק פרידה. ארוך, קרוב קרוב, העברתי את האצבעות שלי בשיער שלו, כמה שאני אוהבת את השיער שלו, ואז הצמדתי את הלחי שלו לשפתיים שלו ונישקתי ללחי מלאת הזיפים היפים ואז שחררתי לאט לאט והלכתי לכיוון הדלת ואני יצאתי, משאירה אותו מאחורי לבד לחשוב על מה שקרה עכשיו.

הלוציפר היה ממש נחמד. קצת צפוף אבל מבחינתי המוזיקה ממש פיצתה. עשינו סשן על המתקן הזה ששמים את הראש והידיים בעץ וזה נסגר ומגביל תנועה. אני (חוץ מברגעים שהרגשתי צורך להתקפל) רקדתי עם הטוסיק מורם מעלה והוא הצליף ונתן ספנקים לפי הקצב.

התנשקתי עם ילדה בת עשרים מה שהיה לי מאוד מוזר וגרם לי לשאול כמה וכמה פעמים אם היא בסדר ובטוחה במה שהיא עושה, המשכתי לשים עליה עין ולשמור עליה במהלך הערב גם כששיחקה עם אחרים (היינו כולנו יחד זה לא היה בקטע לא קשור של לרדוף אחריה), אבל לא נראה שהיא שתתה או לא הייתה מודעת לעצמה, רק צעירה. מאוד. 

אז שתיתי, רקדתי, עשיתי שני סשנים וסקס ובחוויה הכללית היה ממש כיף.

אבל כשיצאתי והוא הוריד אותי חזרה ליד הרכב שלי ונכנסתי רק משפט אחד עבר לי בלב. בדיוק כמו אחרי המסיבה הקודמת שהלכתי בלעדיו (blueyes ) וכששאל איך היה אמרתי לו "היה כיף, אבל הוא לא אתה".

אז עצרתי בצד ושלחתי לו (לו לו) "גם הוא לא אתה, מסתמן שרק אתה אתה".

וזה הסיכום הסיכומי.

אז הערב לוציפר

אני הולכת עם ידיד חדש. חמוד ממש. צעיר ממני ב6 שנים. חתיך ונעים.

אני עדיין לא רגילה לקטע של להיות מושכת..

גדלתי בתור חננה והשמנמנה של השכבה, אחר כך כשכבר פחות או יותר התאפסתי על הקטע הייתי בזוגיות ארוכת טווח אז לא חיפשתי פידבקים מהעולם הגברי ואזזז חזרתי בתשובה אז לא הייתי בקשר עם העולם הגברי. רק עם הגרוש שכל הזמן דאג להזכיר לי שאני בכלל לא הטעם שלו ואני שמנה ולא מטופחת..וככה גם יצאתי מהנישואים והייתי עד ממש לא מזמן. ועכשיו פתאום נחשפתי לעולם שבו אני סקסית, מסקרנת...רוצים להיות בחברתי...בין אם זה שיחה, סקס או סשן - יש עניין. 

הפואנטה זה שזו לא בעיה להיות עם מישהו. אבל כן איפשהו עוד לא שחררתי (טוב מי ישמע עוד לא עבר שבוע).

אז קבענו שהיום אני אעבור אצלו לקחת את האשראי שלי. שכחתי אותו אצלו בכיס שבוע שעבר אחרי הדאנג'ן. הוא היה אמור לצאת לאנשהו אז אמרנו שאבוא לשם בדרך. הוא לא יודע שאני הולכת למסיבה.

באתי לשלוח לו הודעה לוודא איפה בדיוק הוא יהיה הערב וראיתי שיחה שלא נענתה ממנו, עדיין יש לב ורוד נוצץ ליד השם שלו. 

התקשרתי חזרה והקול שלו עבר כל הדרך מהאוזן מטה במורד הגב בתחושת צמרמורת קלה עם רטט כשזה עבר באזור הלב.

הוא בסוף בבית לא יוצא, רק רצה להגיד שהוא פנוי ואני יכולה לעבור. שאלתי מה קורה עם הרכב (הייתה איזו תקלה לא ברורה) והוא סיפר לי בתשובה מלאה ולא מתחמקת. ואז אמר "נדבר על זה כבר כשתבואי" 

ופתאום זה כבר לא רק "לעבור".."כשאני אבוא"..

מעניין אם אחרי שאכנס בדלת אני אוכל פשוט לצאת. מעניין אם גם הוא מתגעגע אלי. מעניין. 

ואם לא - לפחות אני סקסית 😊

אני יודעת שאתה קורא פה.. איך?

כי כתבת על זה בבלוג שלך...למה אני מתייחסת? כי אני חושבת שאתה באמת ילד חמוד, אבל את לא מבין דברים בסיסיים בהתנהלות מול בני אדם כנראה.

קודם כל הבהרה - נראה שנורא חשוב לך להיות באיזו עמדת "ניצחון" בהקשר שלי ושלו, אבל אתה טועה בתפיסה שלך. הוא לא פגע בי. מההתחלה החלטנו לשחק באש וכשמהצד שלי התחמם יותר ממה שיכולתי להכיל, התרחקתי מיוזמתי. אני לא מצטערת על כלום, לא פגועה ולא כועסת, רק שמחה על כל מה שלמדתי מההיכרות עם הגבר המדהים שיצא לי לחלוק איתו זמן.

ולא אתה לא איזה אפס, ויש בך איכויות נכון, אבל תבין שברמת ההתאמה אלי יש ביניכם פערים שאתה עוד צעיר מידי אפילו בשביל להבין את המשמעות שלהם.

אז למה כן חסמתי אותך? זה לא כי חשבתי שאתה מקנא בו, ממש לא.

פעם מישהו חכם אמר "חושך לא מגרשים במקלות, פשוט מדליקים אור." ואתה בחרת שוב ושוב להשתמש במקלות. לקחת את החלקים בחיי שבחרתי בהם מתוך מכלול של נסיבות חיים ולדבר שוב ושוב בגנותם תוך כדי שלא השארת לי מקום להרגיש טוב במרחב של הבחירות שלי בשום צורה. התקשורת איתך הייתה תובענית ועל אף שנהנתי מחלקה הקושי בה עלה על זה.

אז לא אני לא מורידה את החסימות ולא מתנצלת. גם עליך אני לא כועסת, רק שומרת לי את הזכות לאהוב את עצמי ואת הדרך שלי גם כשהבחירות שלי ניראות לך תמוהות..

אני יודעת שאתה מלא כוונות טובות, אבל אנחנו יודעים שהדרך לאיפה רצופה בהן נכון?

הרבה בהצלחה תודה על הדאגה.. ולהתראות...

אז מיום ראשון חוזרים לשגרה והחלטתי להתעקש על מסיבת סיום 

אז יום חמישי לוציפר - מי בא?

ו....אם יש 2 בנות שהולכות סינגל אשמח מאוד לאיזון לשני חברים..

אתן לא מחויבות לדייט או לסשן או אפילו קשר בכל צורה, איזון בלבד מאוד יעזור..

אז אם יש מישהי כזאת אשמח להודעה בפרטי

יאללה בלגאן 😈

נתראה?

אני בסדר. חשבתי שיהיה יותר נורא אבל אני נורא עמוסה בין העבודה והילדים.

אתמול הרשיתי לעצמי לבכות איזה שעה, בכי מגעיל כזה שנמרח האיפור ויש נזלת.

ואז אספתי את עצמי והחלטתי לעשות את מה שתכננתי בדיוק כשהכרתי אותו אבל בתוך ערפול החושים לא השארתי לזה זמן פנוי ולעשות אימון.

אז התחלתי על ההליכון, אח''כ עשיתי אימון לתחת וליריכיים משולב קצת בטן ולסיום משקולות ככה למצק את הידיים.

אין ספק שהויז'ן שלו רואה אותי עוד כמה חודשים פצצת על, מומלץ כשאני עם מישהו חתיך לידי והוא לבד/ עם מישהי פחות שווה ממני משמעותית היה מקדם דחיפה נהדר..

הרגשתי נהדר אחרי האימון וקמתי במצב רוח הרבה יותר טוב. רק חרמנית. עדיין.

Note to self -

לא חותכים מהסקס הקבוע לפני הסקס..

אז דיברנו. הוא ביקש אחרי אחת אז באחת וחמישה שאלתי אותו אם הוא יהיה פנוי בעוד עשר דקות כי בדיוק אהיה מחוץ למשרד ופנויה, הוא אמר שזה זמן נהדר.

באחת וחמש עשרה בדיוק חייגתי אליו.

הוא סיפר לי על חוויות מהסופש אחרי שדרכנו נפרדו אי שם בשישי לפנות בוקר ופתאום הבנתי שהוא רק רצה לדבר ולשתף ואני קצת התרגשתי מהטעות שלי, ראיתי שלהיפך, הוא מכניס אותי עוד סנטימטר פנימה.

זה החזיק בערך שלוש דקות עד שהוא אמר "אני רוצה לנצל את השיחה הזאת להזכיר את ההסכם שלנו..אני פשוט מרגיש שבקרוב אני אכנס לזוגיות, אין משהו ספציפי אבל אני מרגיש את זה..ואז הקשר בנינו ייצורך להעצר..רק רציתי להזכיר את זה כי חשוב לי לא להוליך אותך שולל.."

"אני יודעת" אמרתי לו, חנוקה, אבל עוד מחזיקה את הקול השבור דיי טוב.

אחר כך הוא ביקש לשאול אותי כמה שאלות, כחלק מהטיפול שלו המטפל ביקש לשאול אנשים שמכירים אותו כמה שאלות. דברים דיי גנריים על חסרונות, יתרונות, ענייני אמון..

בסוף הוא שאל "האם היה משהו שהיית רוצה לשנות ביחסים שלנו? בהסכם שלנו?"

"כן, אבל לא משהו שהוא אפשרי" אמרתי ובשלב הזה הבכי כבר היה ניכר.

"לא משהו אפשרי?"

"זה לא סוד שאני רוצה יותר" אמרתי ודמעות מלטפות לי את הלחיים.

"אני מעריך את הפתיחות שלך לדבר על זה"

"אתה יודע..זו אחת הסיבות שרציתי שתכתוב לי פעם אחת כמו שאני כתבתי עליך יומן..אני מנסה להבין..אם אני סתם אחת מילא, אבל אם יש בי משהו..איך אתה לא מנסה אפילו?"

"את רוצה לזה תשובה?"

"אני מפחדת מהתשובה, אבל כן, אם אנחנו כבר מדברים"

"אני יודע שאני במקום שאני רוצה להקים משפחה, ואני רוצה להתחיל מדף חלק, בגלל שאני יודע שזה מה שאני רוצה אני לא נותן לעצמי לפתוח את הלב..זה פשוט לא מה שאני רוצה.."

"בסדר.."

שיחה שהוא קיבל מהמוסך קטע אותנו והוא אמר שנמשיך מאוחר יותר.

עליתי חזרה למשרד בלי יכולת לשלוט בדמעות שהחליקו אחת אחרי השנייה עוד ועוד.

נכנסתי למשרד והותקפתי בשאלות. מנסה להסתיר את הדמעות. לא הצלחתי אבל הצלחתי להוריד אותן מלשאול מה קרה.

התיישבתי על הכיסא והסתובבתי עם הפנים לקיר.

הרמתי את הנייד ושלחתי לו "אבוקדו"

ואז הוספתי "זהו, הגעתי לסף הכאב שלי"

"וואו באמת?" שלח בתוספת אימוג'י עם פרצוף עם עיניים מושפלות אל הריצפה.

"תוחמא. זה אומר שאני ממש רוצה אותך."

החלפנו עוד כמה משפטים ואיחולים הדדיים.

זה כואב לי מאוד 

אני לא נפתחת בקלות ובאופן כללי האמון שלי בגברים שואף לאפס.

זה היה לי ממש מיוחד ולא תכננתי שזה ייגמר כל כך מהר.

אני לא מצטערת שזה קרה, למדתי המון וגדלתי המון בתקופה הקצרה שלנו.

הוא הצליח להביא אותי לממש את עצמי בהרבה מובנים, שבר לי המון קירות של חוסר ביטחון ומילא לי הרבה חורים, מילוי שיישאר גם הלאה ולא פלסטר.

הוא מעולם לא הסתיר את הכוונות שלו ונתן לי לבחור ואני המשכתי כל עוד יכולתי לשאת. אבל העדפתי לחתוך לפני שתהיה לי מחליפה ולהיקרע בזרועותיו כשאני לא מוכנה נפשית ובטח עוד יותר קשורה רגשית.

מרגישה קצת אבודה, הייתי שואלת אותו הכל ומתייעצת איתו על דברים ופתאום אני כזה נשארתי פה לבד. אבל בסדר. זאת רק ההתחלה.

אני חושבת שב24 שעות האחרונות 3 גברים הבטיחו לתת לי את העולם אם אני רק אהיה שלהם.

ורק זה שאני רוצה אמר "אנחנו צריכים לדבר".

ומאז אני לא נושמת.

הרבה זמן שלא דיברנו יומנצ'ו

הימים האחרונים מביאים איתם רגשות נוספים 

כמו גלים שמלטפים את החוף ונמשכים חזרה אחורה

הגלים של הרגש באים בטבעיות ונמשכים אחורה על ידי במשיכה מהירה של מודעות.

בימים האחרונים יצא לי לראות פתאום עוד נקודות בו. מעבר לאידיאליזציה. זה לא קשור בכלל הוא מדהים אותי באנושיות שבו. המורכבות שבו. 

הצצות חטופות לפינות בנפש שלא שיערתי שהן שם.

אני לא יודעת למה יש לי דעות קדומות, אני שונאת דעות קדומות. אבל בתור החננה של השכבה לשעבר יש לי נטייה לשים תוית על כל מי שאני חוששת שיידחה אותי.

והוא כל כך יפה, חכם ומיוחד שנתתי לעצמי לקטלג אותו מסיבה לא ברורה ועל לא עוול בכפו כשטחי, לא מעניין ואחד שבטח קיבל כל מה שרצה בחיים אז הוא בטח גם מפונק.

זה שהצהרנו שזו לא תהיה מערכת יחסים עזר לי ברצון להנמיך את ההיגיון שלנו יחד. גם הצהרתי בקול שגם ככה זה לא היה עובד בנינו, כשהוא שאל למה לא נתתי תשובה. לא הייתה לי כזאת, חוץ מההנמכה המלאכותית.

אבל בימים האחרונים בזמן משותף של שיחות ואפילו יציאה משותפת מהבית וכמה אינטראקציות "וניליות" מקשות עלי להחזיק את ההנמכה הזאת.

כל עוד הרגש שלי אליו היה מבוסס על אידיאליזציה מלאכותית שלו בתור שולט, ידעתי בתת מודע שזה מבוסס על כלום ויכולתי לזרום עם זה..

אבל זה הופך להיות קצת מפחיד כשבכל יום שעובר אני מגלה שהוא באמת גבר מדהים.

אסור לי להתאהב. אסור לי להתאהב. זה לא מה שסיכמנו. אסור לי להתאהב. אסור לי. דיברנו על זה. את תהרסי את זה. את לא תראי אותו יותר. אסור לך להתאהב מטומטמת תפסיקי. אסור. להתאהב.