לקום ולהיכנס מתוך החלטה, לא זימון או משיכה...
לקום ולהחליט שאת פותחת את הדלת וזה יהיה הבית שלך.
אומרים שהבית הוא איפה שהלב.
אז הוצאתי אותו מהלב ונכנסתי אליו.
בית שלוש קומות עם חוקים וכללים של אבידות ומציאות.
קומה ראשונה, בינה.
אתם כרגע נמצאים בתוכה. כמו לובי פרוץ שכולם עוברים בו, בלי שום התראה, בלי הזמנה מראש.
ללב יש חוקים ותנאים משלו,
ליצרים לרצונות ולתשוקות אין חוקים,
יש תנאים שונים להתקיים בעולם.
אז נכנסתי לבית והתחלתי לסדר,
קודם את חוקי הבית, להבין וללמוד.
איזה חוק טוב לך, עם איזה תתקשי. ולדעת שאת הבית הזה את לא עוזבת ותתמודדי.
שלב הבא, ללמד את הלב
להקשיב
ולבחון
איך הוא מרגיש בבית?
ושיספר מה אפשר לעשות כדי שהבית יהיה נעים לו.
שלב שלישי, איך יוצרים מהמסיבה הפרועה הזו, ליין שיחזיק לאורך שנים.
כמו לנסות לארגן טינאייג'רים להוטים ושינסו להבין ולהסביר מה הם רוצים...
הנקודה בחיים של כולנו שאותה האמונה הלא מדוברת פועמת, הרגעים שבהם אנחנו שוהים בגן העדן של התשוקות והיצרים שלנו.
ואז....הרגע שבו הכל מתייצב לכדי הרמוניה מושלמת.
את זה עוד לא פתרתי, איך מנהלים את התזמורת הזו מראש?
אולי אם סידרתי את כל הקומות לפני אז מתוך החלטה היא פשוט תקום ותחליט לסדר את עצמה.
אולי?!
