ידעתי שהיא תופתע. טלפון מידיד שלא שמעת ממנו כבר שנים הוא תמיד דבר מרגש, במיוחד אם הייתה ביניכם התאהבות סודית ובלתי ממומשת לפני הפרידה.
קבענו להיפגש,לנסוע לאיזשהו מסיבה במקום קטן ורעשני שהיה בסביבה. דפקתי בדלת, וכשהיא פתחה, החסרתי פעימה היא הייתה אפילו חמודה יותר ממה שזכרתי.
"וואאו!!! אני לא מאמינה!" היא צווחה וקפצה על
צווארי. ניתקתי ממנה והחזקתי בידיה, מתבונן בה מלמטה למעלה. "את נראית נהדר" אמרתי. היא באמת נראתה נהדר שיער חלק ושחור, עד לכתפיה, עור שחום, גוף רזה שנראה מצוין בחולצה שחורה זרוקה שחשפה כתף שחומה ללא חזייה..
גם מכנסי ג'ינס משופשפים, ורגליים יחפות. "כן? תודה...
כנס! מה נעמדת בפתח?" היא צחקה ומשכה אותי פנימה. נכנסתי לדירת סטודיו, שאכן שימשה כסטודיו: כן ציור גדול עמד במרכז החדר, וציורי שמן התגוללו בכל מקום. "את מציירת?! לא ידעתי!" קראתי בתמיהה."כן, כבר מזמן..." היא גמגמה קלות. "מה אתה אומר?". הציורים היו יפים, ללא ספק. היה לה כשרון, והרבה."מה את מציירת? אני רואה רק דוממים" אמרתי כשאני מתבונן סביבי."מה פתאום? הנה, יש כאן תמונות של אנשים" היא הפנתה אותי לפינת החדר והראתה לי שתי תמונות של גברים.
"אה... אבל... אני רואה שאת מציירת אותם לבושים" קבעתי בהיסוס מה היא הסמיקה. "כן, זאת אומרת... למה לא? ""כי..." עכשיו אני הסמקתי. "את מציירת בני אדם, לא לבוש. לא אמורים לדגמן לך את הבגדים, אלא את הגוף... ".המבוכה הגיעה לשיא. "יש לי... כלומר, ציירתי פעם אחת, זאת אומרת --- יש לי ציור אחד של עירום" היא פלטה במהירות, כאילו חוששת להתחרט. "רוצה לראות?" היא שאלה, מציצה בי.
"כן... ז'תומרת... ציור שלך, אני אשמח לראות...
את מי ציירת?" שאלתי,מנסה לשוות לקולי גוון קליל.היא נפנתה אל צידו האחר של החדר וזרקה מעבר לכתפה: "את חברה שלי.. אתה לא מכיר אותה". היא נברה בין ערימות הציורים. ללא ספק היא לא התכוונה להראות לאיש את הציור, גם לא בטעות. היא שלפה את הציור ופרסה אותו מולי, בוחנת את תגובתי. הציור היה יפהפה. אישה צעירה עמדה כשצדודיתה אל המצייר, והתבוננה דרך החלון אל שמיים אפורים. הייתה עירומה, והסתירה את שדיה בידיה, כשרק ישבנה גלוי בציור. ניכר היה שהיא נעמדה בדיוק בזוית הנכונה, כשכל פניה לעבר המצייר הייתה חושפת את מבושיה לציור."מה אתה אומר?..." שאלה בהיסוס קל. "זה מדהים... אין לי מילים... את כל כך מוכשרת!" קראתי."תודה" היא חייכה והסמיקה שוב."אני רואה שהיא צנזרה את הציור..." רמזתי באצבעי לכיוון שדיה ומבושיה שלהאישה שבציור." היא צחקקה, "היו דברים שהיא לא הסכימה לחשוף. חבל..." היא צחקה שוב "ציירת גם גברים כך?" שאלתי. "לא... לא מצאתי... כלומר, אף אחד לא רצה להיות מצויר כך..." גמגמה. הלב שלי דפק כמו מטורף. "אין בעיה. ציירי אותי!" אמרתי במהירות. היא תלתה בי עיניים מופתעות. "אתה בטוח? כך...?" שאלה. "כן, כך .. אין לי בעיה עם זה. ואני בטוח" אמרתי בביטחון מאוד מלאכותי. "טוב... מתי אתה רוצה...?" היא המשיכה לגמגם. המבוכה התאימה לה. "עכשיו!" אמרתי בקול נחרץ שהפתיע גם אותי. אממ "טוב... בוא אחרי...". היא פנתה אל כן הציור ואני כשלתי אחריה. "אה....תתפשט..." היא הצביעה אל המיטה. ניגשתי אל המיטה ונעמדתי בגבי אליה. החולצה הצמודה שלבשתי הוסרה, הורסת לי את התסרוקת. אחר כך התיישבתי על המיטה ופרמתי את שרוכי נעליי ואת גרביי. קמתי והסרתי את מכנסי. עכשיו הקטע הקשה, תרתי משמע זה לא ממש מקצועי לדגמן בעירום עם זין עומד, אבל מצד שני זה גם לא ממש מקצועי לרצות לזיין את הציירת. לא הבטתי בה כשדחפתי את תחתוניי מטה ועמדתי מולה במלוא" איך את רוצה אותי?... "שאלתי.
רק אז היא העיזה להביט בי לראשונה. לקח לה שנייה להתגבר על ההלם שאחז בה. היא כיוונה אותי אל עמוד שניצב מול הכן שלה, והציבה אותי מולו. ידיה החמות אחזו בי, כיוונו את הזווית של רגליי וידיי. בהוראתה נשענתי עם ידי הימנית על העמוד שמולי. "טוב, את היד השנייה... אה... שים אותה, אהה, כך, זאת אומרת... " היא לא הצליחה לבטא את עצמה, אבל הבנתי אותה. אחזתי את הזין הזקוף בכף ידי. היא רצתה לצלם אותי מהצד, כך שהציור יראה אותו זקוף במלוא תפארתו. עם היד השעונה על הקיר, הראש המורכן, והיד הלופתת את מבושיי, נראיתי מאונן על סך גמירה. כך היא רוצה לצייר אותי?... היא התחילה לעבוד בשקט. שנינו שתקנו, כאילו אין מה לומר במצב כזה. ובאמת מה יש לומר? מספיק לראות את מבטה הכאילו-ענייני-אבל-בעצם-נבוך בכל פעם הגופייה הצמודה והסתובבה אליי. שהביטה לכיוון מבושיי, כדי להבין. אבל לאט לאט היא כאילו החלה לשכוח שאני עירום, או שבעצם נזכרה שהיא מקצוענית? נראה שהיה לה יותר ויותר נוח, ואפילו החלה ליהנות. היא החלה לחלק לי הוראות בקול רם "לא! אל תזוז! לא למעוך אותו!"
שגרמו לי לצחוק ולזוז עוד יותר. האווירה הפכה יותר ויותר קלילה, כשאני מרשה לעצמי לסקור אותה בגלוי, וכבר לא אכפת לי שהיא רואה את הכל "אני רואה שאתה נהנה" חייכה."ועוד איך! זה דווקא כיף! את יודעת, יש לך גוף נהדר! צילמו אותך פעם? "זרקתי לה. "כן. החבר שלי לשעבר.הייתי אמורה לצייר אותו בעירום, והוא צילם אותי, אבל אז נפרדנו" סיפרה לי בלי להפסיק לעבוד."אז איפה התמונות?..." שאלתי בתקווה."אני יודעת? בטח באינטרנט" הפטירה. "את צוחקת! באמת?!" שאלתי בהלם. "לא יודעת. זה די מתאים לו. אל תזוז" אמרה בטרוניה. "אני מצטער... אני פשוט בהלם! לא איכפת לך מזה? ""מה אני יכולה לעשות? שיהיה לו לבריאות.
אז מה, גם אתה רוצה לצלם
אותי ולפרסם אותי ככוכבת פורנו?
"שאלה בציניות. "מה פתאום" עניתי לה, "אצלי זה לשימוש עצמי.. "היא צחקה ואמרה "נראה... נראה כבר... אוקיי, סיימתי. בוא לראות". עוד לא סיימה את המשפט וכבר רצתי אליה. עמדתי המום מול ציור גדול שלי, עירום ומאונן. פשוט מדהים. וגם מחמיא... נפניתי אליה. היא הביטה בי מתוחה, אבל חייכה כשראתה את מבטי. "יפה?" שאלה רטורית .ואז"זה מדהים... את פשוט מוכשרת בצורה בלתי רגילה!" החמאתי לה. היא חייכה באושר. התבוננתי לתוך עיניה והחיוך שלה נמוג, מתחלף בהבעה המתוחה ההיא. לקחתי את שתי ידיה בידיי, רכנתי אליה ונשקתי אותה על לחיה. זו הייתה ללא ספק סיטואציה מוזרה - עומד עירום ומגורה, מנשק על הלחי בחורה לבושה... "אה... חושבת שתתלבש..." היא מלמלה. "כן..." עניתי ופניתי ממנה אל המיטה. לבשתי את תחתוני ואת מכנסי במהירות, והתיישבתי על המיטה לנעול את נעליי. היא עמדה מול הארון הפתוח בגבה אליי והוציאה גופייה שחורה. היא הורידה את חולצתה ונותרה חצי עירומה מולי. כנראה שכבר אין ממה להתבייש... היא התכופפה אל מגירת החזיות שלה, נותנת לי מבט צידי יפה על שדיה, מצאה אחת שחורה וסגרה אותה מאחורי גבה. היא לבשה את הגופייה הצמודה והסתובבה אליי.