נגיעות של אונס

מנסה לכתוב מתוך העירסול ברכות של העצבות הזו
מתוך החיוך הנעים השקוע בנשימה של רעם
צפה בים של ברקים בין כאב לאור חדות.
המילים ריקות מעצמן, שואפות זרפיפים של זכוכיות מנסרות של אור
ברווחים בין הברות יש עצירה נחרקת דימום של שפשופים וקילופי גלדים
כמעט החלמה והחלקה אל הבית הבטוח. מותירה את שובלי הדמי שרטוטי מעקב
שתבוא. בשיירת נמלולים של גפה נעלמת לחלום לישון במציאות של עצב.
קליפת המילה שום מילה.
קליפות מצומתות מערסלות את הגוף ברכות של חוסר תוכלת.
בטלה של עצב מרגוע. תזיזתיות האישונים במעקב הכנפיים.
שעוות מזדחלת ונקוות, אצבעות נטבעות ומוטירות קליפות של חתימות שבריריות.
דקיקות שקופה של קווי זהות שבירים בחורמה בעורמה בחומה בערום פשטות של
רגע.
נידנוד מחובק ראש לבית שחי ברכיים לפיטמות מרפקים לישבן
וידיים שאוחזות היטב בפירפורי הקשירה המסתלסלת.
מתנת קליפת מילותיי מהולה בהל העצב של העו?ר שלך.