נגיעות של אונס

איך רואים אותי?
מה רואים בי?

אני מתבוננת ורואה את המוגלה מכסה ומחניקה את רסיסי האור שבפנים.
צחנה מבואשת מבוישת אשמה עולה ממני
איך אפשר לראות בגוש הזה משהו אחר?

אני עומדת ערומה עטויה בסחבות הכאב הדם שניגר ונספד באריגות מתקתקה
עומדת ראש חפון בעצמו עיניים יבשות מלאות בחול מתבוננת במראה ומסיטה מבט לעיניים שהן לא שלי. יותר בטוח לא אצלי.

בבקשה תראה מעבר. עדיין מרגישה לא ראויה שתראה מעבר.
שתתעלם מכל הרפש הזה שנובר בי חורים.
הנה מרימה יד מלאה עד מעבר בתולעי האשמה הבושה הכאב הרצון
והרטיבות הזו להשפלה וכאב ללקיחה הנה תראה. תריח.
מוצחנת רופשת טינופת מזוהמת שמוצנפת בגוף הזה שהינו שאינו שלי.
בכל זאת.

מה אתה רואה?