נגיעות של אונס

אני יודעת שאני מפחידה אותך יותר מאשר אותי לפעמים.
ההפרדה שמתחילה להקוות בי בין רצון מיני לבין אחרת.
היא נעימה. הגבולות מבהרים לי את הצעדים שלי.
חלמתי אתמול על נחש שנועץ בי את שיניו
מונף וחוזר ומכיש אותי.
בידך.

ידיים אזוקות מעל לראש.
במתכת מבהיקה בהמון אור.

מוזר, כי מגע המתכת לא קורץ לי.
מוזר כי תנוחת הידיים היא כזו שידועה לי
במגע גוף של זיכרון תקיפה.
מתג שמחזיר אחורה.

הנחש התלפף והרפה בי במהירות מכישה.
והעיניים החלקות שלך בעבעו מעבר למסך
להסתכל בי. להרגיע. לאחוז היטב מכל מתכת.
בדמיוני עדיין מודליאני של עיניים.
ממוסכים בצבע אחיד.

אראה את עינייך.
אוכל לטוות ולצייר עינייך.
רק כאשר אלמד לראות את נפשך.

מבעד למסכים הרכים
כמו של תאטרות ענק.
הציפייה הדרוכה למשיכת החבל.
לפתיחה.
לנפילת החלקות.
ולריצוד שיגיע.

מחכה, בציפייה.