לפני 18 שנים. 18 במאי 2006 בשעה 16:22
מקנן בי פחד
לאט בשקט בגומחה חמימה
יושב הפחד ונוצותיו סדורות לו
ומקנן בי.
מטפל היטב ובונה ביתו המזורד
באוספים של יריעות
במקורו הקהה תלש
מקירות הפנים
לא פורש כנפיים
מצווח לבקיעות נוספות
ניקור תולעים למאכל.
חמים ונעים.
רכות של מוגלה שאפשר
לחוש בחוזק מתחת לדביל העור
מתוח בשקיפות וצהוב רוחש.
מקנן בי.
פחד.
-----
דביל מתוך המילה דבלה- צרור תאנים מיובשות