סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נגיעות של אונס

הטיפטופים המוגלתיים מתוך שלפוחית האונס שלי
לפני 17 שנים. 18 במרץ 2007 בשעה 0:49

חיבוק.

דבר שאין בו ולו מעט מהמה בכך.


מאז שיצרתי את נגע. מציעים לי חיבוקים.
אני לא נעלבת מהחיבוקים שמציעים לי.
חלק אני יודעת מגיעים מהזדהות
חלק מגיעים מרחמים
חלק מאנשים שחושבים שאני חלשה וזקוקה ל..

אבל מידי פעם מגיע חיבוק שמכיר בעובדה שאני חזקה.
שיש בי המון כוח ועצמה. שאני אישה שחיבוק זה המקום להניח בו את החוזק בצד
לגדול ולשפוך החוצה גם את הרוך המדמם שלי. להתנזל מבלי שירחמו אליי.
מבלי שיראו בי קוטן. להתנזל ושעדיין יזכרו שיש בי עצמות פלדה.

אחת משלוש נשים לפעמים נראהלי שהסטטיסטיקה משקרת. או אולי פשוט עיוורת.

וכל האוליים בעולם לא עוזרים.
אני חושבת שלרובנו יש יצר השרדות.
רובנו יודעים ויודעות בגדול מה המחיר שאנחנו מוכנים לשלם על הסיכונים שלנו
ומה המחיר שאנחנו מוכנים לשלם על הזהירות שלנו.
לחיות את החיים או לעמוד לצידם ולראות אותם קמלים.

קראתי איפשהו שיותר קל לאנוס אישה עם שיער אסוף. קל לתפוס לאחוז וכו'
המון זמן כשיצאתי לעולם הייתי מפזרת את האסופה.
אבל יש כל כך הרבה חוקים ושגיונות.
מתישהו כדי לחיות אתה מניח אותם בצד.
אוסף את עצמך ואת השיער ומתחיל שוב לבטוח באנשים.




janet wise - מתישהו כדי לחיות, מניחים בצד.
כל כך הרבה שנים ורק עכשיו אני מיישמת.

חיבוק
תבחרי איזה שבא לך.
}{
לפני 17 שנים
נגע. - שלך.
אני בוחרת בחיבוק שלך.

}{

גאה בך ילדה יפה.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י