בין השורות

הגבולות, הציפייה, ההשלכה, השייכות, הנתינה, הלקיחה –

הכול שזור זה בזה, מארג בלתי נראה של כוונה ומעשה.

היופי טמון בכל מילה, מילה שהיא לא רק אותיות, אלא פעולה, השפעה, תנועה.

המיטה – המקום שמעניק לנו כוח לעולם שבחוץ.

היא מצע לחלומות, למחשבות, לתשוקות.

היא שמאפשרת לנו לברוא, להרחיב את גבולות האפשר,

לבחון עד כמה רחוק נוכל למתוח אותם,

ומי הם האנשים שיכולים לערער אותנו עד היסוד.

ובתוך כל זה – הבלתי צפוי.

מה שכל נותן לוקח, ומה שכל לוקח מעניק.

עולם מלא גברים.
אריות. נחשים. כלבים.
כל מה שיש לעולם הזה להציע – ואני?
אני לא מוצאת אחד שיסקרן אותי,
שיתפוס לי את המחשבה,
שינהל אותה.
אחד שיגרום לי להרגיש תחתיו.

כל כך הרבה גברים, וכל כך מעט עניין.
כל כך הרבה קולות, אבל אף לא אחד שבאמת מהדהד.

עניין – העניין זו הבעיה האמיתית.
זה האתגר.
וזה מה שגורם לי להמשיך להסתכל,
להמשיך לחפש.
עד הקול הבא שיחדור עמוק.