בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

החופש לחפש

יש שאלות שלא עוזבות אותנו. לפעמים הן לוחשות בשקט, לפעמים הן רועמות בקול, אבל תמיד הן שם – ממתינות שנעז להסתכל להן בעיניים.
לפני שנה. יום שני, 24 במרץ 2025 בשעה 15:22

הערב הזה קצת כבד עליי, אבל לא באופן רע.

יותר כמו שמיכה עבה שעוטפת, קצת מכבידה, אבל נותנת תחושה של בית.

אני לא רוצה מילים גדולות עכשיו, לא רעיונות גדולים.

רק מישהו שיניח עלי יד, ימשוך אותי אליו,

ייתן לי לנוח רגע 

לא מחפשת עכשיו תשובות, לא רוצה לפענח.

רק להיות, פשוטה, עטופה, נשענת לרגע בלי הצורך להחזיק הכל.

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י