החופש לחפש

התעוררתי בחמש  הבוקר, בלי סיבה ממשית.

לא שעון מעורר, לא רעש חיצוני

משהו מבפנים פשוט העיר אותי.

העיניים נפקחו, המוח התחיל לעבוד, והמחשבות הציפו כמו גל ראשון לפני סערה.

אני כל כך עייפה עכשיו, יושבת עם קפה במרפסת , מביטה ברחוב שמתעורר לאט,

ותוהה למה דווקא היום? למה דווקא עכשיו?

אולי הגוף שלי יודע משהו שאני לא?

מסמן לי לעצור, להקשיב, להרגיש?

לפני ששגרת היום תבלע אותי, לפני שהרעש יכסה על השקט הזה

שיש בו אמת.

לפעמים היקיצה הזו היא יותר מסתם יקיצה.

לפעמים, היא דלת שנפתחת, רגע לפני שנדע לאן