החופש לחפש

19:00 והבית שקט , שקט מהמם כזה 

לא ריק, לא גדול, לא עצוב 

פשוט שקט.

שקט מהסוג שתופס את המחשבה 

מלטף את הנשימה,

ומזכיר לי כמה ‏אני אוהבת להיות לבד

מבלי להיות בודדה.

ובשעות האלה,

כשאין רעשים,

כשאף אחד לא צריך כלום ולא מבקש כלום

כשאפילו האור בבית נהיה רך יותר 

אני מכינה לעצמי טקס קטן שאני כבר מחכה לו כל היום.

כוס יין אדום

נרות דולקים.

מוזיקה שמחליקה לי בין הצלעות.

והכתיבה שלי, שעולה בדיוק בזמן הנכון.

זה רגע מסוג אחר.

רגע שמרגיש כמו אינטימיות עם עצמי.

כמו להיות נאהבת מבפנים,

בלי מחווה חיצונית,

בלי מילים,

בלי הזוגיות 

פשוט אני והאישה שאני נהיית בשקט.

ופתאום אני מגלה מחדש את מה שכבר ידעתי ויודעת

שלא צריך רעש כדי להיות סקסית.

לא צריך מגע כדי להרגיש חיה.

מספיק רגע שבו את יושבת לבד

ומבינה עד כמה את נעימה לעצמך.

יש בי רומנטיקה שקטה,

לוהטת בדרכה,

שמתעוררת דווקא בערבים האלה 

כשהבית רגוע, הלב פתוח,

והמחשבות זורמות כמו היין בכוס.

זה חם ונעים

זה להיות עם עצמי באופן הכי מלא שיש.

ובשקט הזה 

אני מרגישה יפה.

חזקה.

רכה.

ומשום מה….