לפני כחצי שנה. יום שני, 1 בדצמבר 2025 בשעה 22:53
האמת של הבוקר הזה היא:
שאין שום קסם הבוקר.
שלוש שעות שינה מ-2 עד 5 זה לא “בוקר חדש”,
זה פשוט לילה שנקטע בלי שתכננתי.
הראש שלי כבד, הגוף מותש,
והאמת?
זה לא מרגיש רוחני, לא מעצים,
ולא “הזדמנות להיות עם עצמי”.
זה פשוט מעייף.
נקודה.
אבל בתוך העייפות הזו,
יש משהו קטן שאני כן יכולה לתת לעצמי:
לא להכריח את זה להיות יפה.
לא להפוך את ההרגשה.
לא לייצר משמעות מאולצת.
רק להגיד את האמת:
אני עייפה. זה לא כיף. ואני מתחילה את היום משם.
ואולי רק אולי
ככה נותנים לעצמנו קצת חיבוק
לפני שמנסים לתפקד.

