אז הציעו לי שלישיה. איזו דרך מצוינת לחזור לכתוב, הא? לא שחזרתי או משו, הלו הלו, אתם חונקים אותי עם המחויבות הזאת. אני לא בנויה לקשר בלוגי ארוך טווח.
מגניב, שמציעים לך שלישיה. את מרגישה נחשקת פי שתיים. את הולכת עם שתי צמות, והן עשויות להימשך על ידי שני אנשים שונים בו זמנית! אחד מכל צד, ואחד מכל מין. ואפרופו מין... כן. שניהם נאים בעיניי.
ובכל זאת אני עומדת להגיד לא כשהם יתקשרו (היהי. הם. יתקשרו. ברבים. ישות כלשהי ברבים תתקשר אליי כדי שנעשה שלישיה. אולי ההתלהבות הזאת פרובנציאלית, ואולי ינשלו אותי רשמית מתל אביב, אבל מה לעשות, זה מגניב אותי). אפילו סתם סטוצים, אחד על אחד, לא רוצה עכשיו. לא מסוגלת לשכוח את הזוגיות שהיא מה שאני רוצה באמת, אפילו לזמן הקצר שנדרש לשכוח אותה כדי ליהנות מסטוץ. אז עם זוג? זוג זוגי? שיש לו זוגיות, והזוגיות הזאת תהיה מולי? (או מאחורי, או מצדדי, או בתוכי, בסדר, בסדר. רעיונית היא תמיד תהיה מולי). כמו לאכול סלט (טעים) עם תמונה של גלידה מול העיניים. לא רוצה סלט. כבר מראש המחשבה על האחרי מדכדכת אותי.
אז אני אגיד לא. אבל בינתיים, היי, הציעו לי שלישיה.
לפני 15 שנים. 11 ביולי 2009 בשעה 21:54
