שאלה טובה.
אחרי הכול, אני חולה על פוצי מוצי. אולי אפילו יותר מהממוצע הוונילי. אני מאלה שמחזיקים ידיים ברחוב. אני אוהבת שמביאים לי פרחים בהפתעה. אני מצפה לקשר שוויוני בכול: בסטטוס, באחריות, בהחלטות. אני יוזמת, מחדשת, מובילה. יש בי התמסרות טוטאלית, וניסיון אינסופי לגרום לצד השני אושר, אבל תמיד מעמדה חזקה.
אבל מה לעשות שמה שמדליק אותי באמת בסקס זה להיות נשלטת? לא באתי לפה לחפש סייבר סקס או סטוצים, באתי למצוא זוגיות (אני מעדיפה לדעת מה טעמו הספרותי ולא רק טעמו של מי שאני מוצצת לו, למשל), אבל סקס הוא עדיין חלק גדול מזוגיות, ועל העדפות הסקס שלי אני לא מוכנה לוותר.
אני מסייגת את המשפט האחרון: אין לי ניסיון בדסמי של ממש. כל מה שעשיתי, היה במסגרת סקס ונילי. משחקים קינקיים. זה לא בהכרח רע בעיניי, אבל הייתי מעדיפה שזה לא יהיה רק תבלין אלא מה שיגדיר את הסקס עם בן זוג. ובני זוג ונילים, גם כאלה שכן נדלקים להיות שולטים-לרגע, בסופו של דבר מתעייפים. לא רוצים להחליט, לא רוצים להוביל. וזה עוד כשהצלחתי, בפוקס, למצוא מישהו שזה מדליק אותו מלכתחילה. קשה לעשות את הסינון הזה באתרי היכרויות וניליים. ברגע שאני שואלת בזהירות גבר, נניח, אם היה מדליק אותו לקשור לי את הידיים והרגליים בפישוק למיטה, השיחה נוטה להתקדם מאותו שלב בכיוון אחד בלבד. יצאתי שרמוטה.
אז הגעתי לפה. למקום שבו אני שמה מילה אחת, "נשלטת", ולמרות שמאחורי זה מסתתר טווח רחב של העדפות לפחות נוצר איזה סינון בסיסי. רק מה, פה הבעיה בדיוק הפוכה. אם באתר ונילי חושבים שאני שרמוטה, פה במידה מסוימת מצפים ממני להיות כזאת. ההגדרה הבסיסית של האתר הזה קשורה לסקס (ולאורח חיים, אבל גם ובאופן מודגש מאוד, סקס). קשה לקשור שיחה שלא קשורה לסקס. באופן טבעי השיחה מתחילה בסינון הבסיסי: מה אוהבת? מה עושה? מה לא? באופן טבעי מדברים על מציצות ועל אנאלי, על עקבים ועל הצלפות. אני לא מתחסדת: זה מדליק, זה מגרה, זה סוחף. אבל אני, אולד פאשן שכמוני, מחפשת בחור נחמד להתאהב בו, ורק אז לגלות ביחד מה עושה לי ולו כשהוא גומר לי על הפנים.
אני בכלל לא בטוחה (כנראה בגלל חוסר ניסיון), אם הבחור שאני מחפשת קיים. האם ניתן למתוח את הקו המלאכותי הזה בין הסקס לבין כל השאר? האם מישהו שמתענג על שליטה, שפוקד ומצווה, שמוביל את הסקס על פי העונג שלו, יכול לשים את כל זה בצד ולהיות הבן זוג המסור והמשתף שאני רוצה מחוץ למיטה? אין לי מושג. רוב מה שעשיתי בימים האלה כאן (מלבד להדוף בנימוס פניות אגרסיביות) היה לשאול אנשים - אתה חושב שזה אפשרי? אתה חושב שזה קיים? בינתיים רוב התשובות המשכנעות (כאלה שלא נראו נגועות באינטרס עצמי) היו שלא. שמתיחת הקו הזה שאני מחפשת היא מלאכותית, ובלתי אפשרית בסופו של דבר. אני מקווה שכל אלה טועים.
לפני 18 שנים. 24 במרץ 2006 בשעה 0:46