לפי רישומי הגוף יש לי שתי דרכים מרכזיות לגמור.
אני לא מדברת על סוגי אורגזמות (נרתיקית, נקודת ג׳י ושו״ת), יותר להבדל בין עליה מאומצת על הר לבין גמירה מתוך שינה (פרוש: ללא מאמץ).
הערת שוליים - אני גומרת מתוך שינה🤓
כשאני מכוונת את הדוש במקלחת (זה מה יש בימים אלה בלי זין באופק) אני בוחרת בין שתי האפשרויות. בד״כ אני הולכת על העליה הסיזיפית על ההר. בהגיון הפוך זה איכשהו יותר מהיר.
אני מכוונת לנקודות שאני מכירה ״ומכריחה״ את הגוף לגמור. מין אורגזמה מאומצת. אני ״מפסיקה״ לנשום עד שאני גומרת האורגזמה חזקה אבל שטחית ודי תחומה לאיבר המין. זמין מהיר ושטוח. יכולה לגמור ככה שבע מאוד פעם.
באורגזמה השניה, הגוף לא מאומץ. בכלל. השרירים משוחררים לגמרי. אני נושמת נשימות עמוקות ונותנת למים למצא את הנקודה המתאימה. אני נושמת לאט גם כשאני מוצאת נקודה רגישה. אין מאמץ לגמור. זה יכול לקחת יותר זמן. אין דד ליין. אבל כשהדג נועל את הלסת על התולעת.
מיי פאקינג גוד. כל הגוף ואני מתכוונת כ ל הגוף כולל העפעפיים רועד. אני מרגישה כמו המכונה של הפינבול כשכדור המתכת פוגע בכל נקודות החיכוך והמספרים משתוללים.
בקיצור אורגזמה ארוכה עמוקה ומספקת.
אבל לא תמיד יש לי סבלנות לאורגזמה הזאת אז אני בוחרת בגז•מה כי אני תמיד ממהרת לאנשהו.
כמו בחיים ככה באורגזמה אני לא תמיד בוטחת בדרך האורגנית ומסכימה לגז•מה.
נמאס לי מהפאקינג גז•מה. במיטה ובחיים.
מאמא רוצה לגמור טובבבבבב.
רות עבור