20 שנה הוא היה טרנס. גבר שהפך לאישה הורמונים שתלים עבד בתור זונה חי בחו״ל. אחרי עשרים שנה הוא החליטה שהוא לא טרנס והוא לא אישה - הוציא את השתלים הפסיק עם ההורמונים חזר לארץ וחזר להיות גבר.
אני חושבת שלכולנו יש משברי זהות. חלקנו רצים איתם כל החיים, חלקנו מתפכחים אחרי זמן מה. כמו הגבר הזה.
כמו מה שמו הרב דיין שחזר בתשובה ואחרי שעשה לעצמו חיים וקריירה במגזר במשך שנים רבות - חזר בשאלה.
בעצם, לא חייבים להיות תקועים בסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו. זה מעודד.
רק שכשיוצאים מסיפור אחד בהכרח נכנסים לתוך סיפור אחר.
אלה חדשות טובות. הסיפור יכול להיות יותר טוב. יותר נעים. יותר מתאים.
אני שוכבת במיטה ונוגעת בעצמי. לא בקטע מיני.
העור שלי כל כך חלק ונעים במיוחד בציצי. במיוחד בבטן ובקו שבין הבטן לערווה.
שלחתי לו הודעה דחופה שיעזור לילדים עם משהו באיפד שחשוב לפתור את זה עכשיו כי הם מפספסים שיעור.
מה את רוצה שאעשה?
אני לא שם.
חייגתי. ביקשתי יפה, תעזור להם עם האיפד זה חשוב אני לא מבינה בזה. צרח עלי בהתגוננות.
על מה?
ניתקתי.
בסוף התקשר ועזר.
בא לי להמציא סיפור טוב. עם סוף טוב.
עולים לי זכרונות בפיסבוק מלפני ארבע שנים, מהטיול לסן פרנסיסקו ולוס-אנג׳לס. הסוף של ההתחלה. איפה שהכל בעצם קרס ונגמר בגירושים.
כאילו, לאן בדיוק אני דוחפת את עצמי?
או לחילופין לא מרשה לעצמי לצאת מהמרחב הזה. למה?
אני יודעת שבסוף זה לא יהיה הוא ולא הוא ובטח שלא הוא
אבל מתי כבר זו תהיה אני? 🤷🏻♀️
