מה גורם ל(א)נשים להתפס על מה שלא שלהן וללכת על זה בכל הכוח. למה הן מכניסות את עצמן למצבים לא פתורים של אנשים אחרים. נעמדות איתו בקדמת הספינה ומתחילות לנווט. מתיישבות לצד הטייס כטייס משנה. מרכזות את כל חייהן בטיהור שמו של השמוק-מוק בציד מכשפות שלא היה מביך אף צבא. לי יש חסכים אחרים ועל פי כן אני לא יכולה להבין מה הפצע שמניע אדם להתנהגות כזאת.
נטהר את האוויר - אני לא תמימה וכל חיי נשואים היו מנת חלקי. אבל. הייתה שם הבנה פנימית שזה מה שנקרא למשחקים בלבד. אין מה להקשר. אין מה להתאהב. אין מה לצפות. וקרה שהתאהבתי. סו פאקינג וואט. הייתי שולחת אותו הביתה.
לא. לא מגיעה לי מדליה. הכל נעשה ממניעים אנוכיים. הבנתי את ההשלכות של החיים בצד גבר כזה. מבולבל. לא פנוי. בעיקר רגשית. חי בסרט עם עצמו ללא שום מודעות עצמית להתמודדות עם מה שבאמת מציק. לא. אני לא שופטת. אני פשוט לא רציתי לקשור את עצמי לאחד כזה. כשהיה אחד שהיה מאיים שיעזוב את אשתו וילדיו למעני - חתכתי במיידי.
כאילו, מי רוצה תיק כזה על הגב שלה?
אני אפילו מגדילה ולא מסתובבת עם פרודים או גרושים (טריים עד כמה שנים אחרי הגירושים) כפוטנציאל למשהו.
אלה שמלכלכים על בת הזוג אין איתם בגלל דיאלוג של חצי שניה.
אל תסבירו לי. אני לא באמת שואלת.
פשוט לא יכולה להתחבר. מה מושך בגבר אבוד. מבולבל.
שמאשים אל כל העולם בעוולות.
אני מניחה שבסוף מוצא מין את מינו.
