את ד' אני מכירה כבר עשרים ושמונה שנים. ילדה יפה נבונה עם קריירה ומבט מבטיח לחיים. הכל מתקתק כראוי חוץ מקוץ אחד שדי הורס לה את רצף החיים הטובים. במגוון דרכים. ושמו - בשביל הסיפור נקרא לו ד2.
ד' וד'2 ביחד כבר כמעט שמונה שנים. ד'2 הציע לד' נישואים. ד' הסכימה.
כל מי שמכיר את ד' שונא את ד'2. הם יעידו שיש על מה. ובכל זאת - הם תכף עוברים לגור ביחד.
לפני כמה ימים עמדתי מול ד' ושאלתי אותה בקול רם, מה בדיוק ד'2 מביא לחייה? כי מאיפה שאני עומדת נראה שהוא רק הורס לה את החיים. היא גמגמה והתקשתה למצא תשובה. אפילו לא תשובות. רק תשובה אחת. המשכתי להפציר בה - איך הוא עושה את החיים שלך ליותר טובים???????? מודה שהגזמתי. יש לי נטיה. אבל אחרי כמה שניות של התפזרות היא ירתה לעברי תשובה -
הוא שם בשבילי. הוא מתעניין בי, הוא מתקשר אלי, הוא שולח לי הודעות. כל יום. הוא רוצה לדעת על היום שלי, הוא עוזר לי כשאני בצרות. הוא דואג לי. הוא תומך בי כשקשה לי. הוא מקשיב לי. ואף אחד אחר בעולם הזה לא עושה את מה שהוא עושה.
מייק דרופ.
כן כן. האמת כמשל למכבש.
התחלתי לבכות. סתמתי את הפה וחיבקתי אותה. פתאום הכל נהיה הגיוני וברור. הבנתי את ד'. פאק, הבנתי את עצמי. ואת החיפושים הבלתי נדלים. וההתפסויות בכל מיני מזיקין בחסות אהבה. לא. לא אהבה. חסכים שלום. חסכים שלא הבנתי עד לרגע זה. איזו בומבה קיבלתי. פתאום הבנתי את ההתעקשות שלי לדמויות מסויימות בחיים שלי. ובאותה הנשימה - שכשאין לך משהו אתה בהחלט יכול לשווע לו ולהתגעגע אליו ולהמציא אותו בכל מי דרכים. בכל מיני אנשים. הבנתי שמשהו באנשים האלה שאני מסרבת לשחרר נתן (נותן) לי את עצמי באופן שמעולם לא קיבלתי. אבל. באיזה מחיר? המחיר לא משנה. בכלל. פעם אחת אפילו אמרתי לעצמי שאני מוכנה להקריב את אמא שלי בשביל זה. בלי בושה. זו המחשבה שעברה בראשי כשתחקרתי את עצמי בנוגע לעניין בגיל תשע עשרה. אפילו כתבתי על זה שיר. שהולך משהו כזה - "שהייתי מוכנה להקריב את אמא שלי בשביל זה. אבל זה בסדר. מותר לי. היא התחילה ראשונה". בכל מקרה. בחזרה לד'. היא כנראה תמשיך איתו עד הסוף המר. והוא יהיה מר. מאוד.
לגביי, יש לי טיפול עוד מעט. איך אני מסבירה את זה למטפלת שלי? בשביל מה יש לי מטפלת? למה היא לא משלמת לי על התובנות שאני מביאה לה כל שבוע?
וגם. ידיעה אינה פוטרת. אבל אולי היא עושה דברים אחרים?
וגם2, מה עושים עם בן אדם שמתוודה שהוא מאוהב בך בזמן אמת אפילו שכל הקשר בינכם התחיל והתחזק כפלטוני בלבד?
באמצע הפאקינג חיים. יש לו פוטנציאל. אפילו שיש מכשולים לא קטנים בדרך. הוא גר - רחוק. הוא באמת יכול להיות אבא שלי. שפת האם שלו היא השפה שהכי קשה לי לתקשר בה באופן רציף. והכי חשוב, אני פגיעה וסתומה כרגע והדבר האחרון שאני צריכה הוא למשכן את עצמי לאהבה. אולי בגלל שאני מחפשת ומוצאת ים תירוצים זה לא זה. ובכל זאת. נעים כשמתוודעים באהבה בקול רם. ממש אין סיבה להתלבש על סבאל'ה בתקווה שהוא יפגוש את החסכים שלי וירצה לשחק איתם. נכון שלפני לא הרבה זמן שקלתי להכניס את עצמי לדרמה עם עם גבר שהיה יותר מבוגר ממנו. אבל אני כבר בטיפול. בעיקר מול עצמי. ואיכשהו בא לי על עצמי יותר משבא לי על זין. ומאוד בא לי על זין. אבל לא יפה לשחק ברגשות של אחרים. פויה.פויה. פויה מל.
רביעי שמח ומפדח גם לכם. בעיקר לי. הלכו לי העיניים מדמעות.
אבל היי - יש לי תובנות. היפ היפ הוריי.
ב י י
