חלומות מתגשמים.
באמצע היום אני מקבלת טלפון מהמשרד של רופא הנשים שלי.
הוא לא עוסק ברפואה כבר כמה שנים מכיוון שהאשימו אותו, בחציית קווים בין רופא למטופלות. אוסיף ואומר שההאשמות היו בעיקר על האופן שבו הוא דיבר.
עכשיו, אני הראשונה לומר שהוא קצת הרבה חסר טאקט.
ההומור שלו לא תמיד מצחיק אבל אם תשאלו אותי הוא בעיקר בשביל לחפות על חוסר הנוחות שבסיטואציה.
יצא לי להכיר אותו מעט (מהשיחות שהיו לנו) והוא בטח לא מטריד או אנס אפילו לא בכאילו. הוא רופא מבוגר של פעם עם בד סייד מנר על גבול הסטנד-אפ. אבל הכל בכוונות ובקונטקסט.
לא מבינה מה יש ללכת אחרי רופא שלא אהבת איך שהוא דיבר אליך. לא אהבת? תגידי לו - אדוני הרופא בבקשה אל תפנה אלי ככה ואל תדבר אלי ככה ואל תצחק איתי ככה זה לא לרוחי או לטעמי. המשיך? תחליפי רופא. לא כולם חייבים להסתדר עם כולם. קצת יצאנו מפרופורציות.
בכל אופן, הוא התקשר אלי היום להודיע לי באופן אישי שהוא ניצח כנגד ההאשמות וחזר לעבוד.
אז כמו מטופלת טובה קבעתי תור ליום חמישי ואני מתרגשת מהבדיקה. כמה התגעגעתי לאצבעות השמנות שלו בתוכי.
ואני מחכה בקוצר רוח לספר לו על מעללי לאחרונה. לשאול לדעתו וכמובן לחרמן אותו הרבה קצת. אומיגוד. הלכתי לאונן. ביי.